מחקר חדש מעיד כי טיפול באמצעות ויטמין C או ascorbate במינונים גבוהים, שניתן להשיג במתן תוך-ורידי, עשוי לסייע בהרס סלקטיבי של תאים סרטניים.
ההשפעה ההרסנית מתווכת באמצעות יצירת hydrogen peroxide ברקמות המטרה. בשל התפקיד האנודגני של hydrogen peroxide בהגנה האנטי-מיקרוביאלית, מאמינים החוקרים כי לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות על אופן הטיפול בזיהומים, כמו גם על הטיפול בסרטן.
מחקרים בשנות ה-70 העלו לראשונה את האפשרות שויטמין C עשוי לשמש כחומר אנטי-סרטני, אך מחקרי המשך לא הצליחו להראות השפעה כזו. כפי שהתברר מאוחר יותר, במחקרים המוקדמים נעשה שימוש בשילוב של מתן תוך-ורידי ומתן דרך הפה, ואילו במחקרים המאוחרים יותר נעשה שימוש במתן דרך הפה בלבד. בתקופה זו לא הוכרה לחלוטין חשיבות דרך המתן של ascorbate והשפעתה המרובה על רמותיו בפלסמה.
במחקר הנוכחי הוכח כי ניתן להגיע לריכוזים גבוהים הרבה יותר בפלסמה כאשר אותו מינון של ascorbate ניתן באופן תוך-ורידי ולא דרך הפה. ממצא זה וממצאים אחרים הובילו את החוקרים לבדוק את ההשפעות האנטי-סרטניות של ascorbate ברמות המושגות באמצעות מתן תוך-ורידי.
הריכוזים שנבדקו נמצא כי ascorbate מסוגל לגרום להרס של תאים סרטניים מכמה סוגים שונים, מבלי לפגוע בתאים התקינים. אנליזה נוספת מעידה כי השפעת ההרג לא תלויה ב-metal chelators, אך מחייבת יצירת hydrogen peroxide.
הוספת ascorbate למדיום הובילה ליצירת hydrogen peroxide, ואילו הוספתו לדם לא הובילה להופעת רמות רדיקלים חופשיים הניתנות לגילוי. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים ביישימות מתן תוך-ורידי בחולי סרטן.
הם מציינים כי מחקר קליני משלב I מצוי כיום בתכנון בכדי לבחון את בטיחות מתן ה-ascorbate דרך הוריד בחולים הסובלים ממחלת הסרטן בשלבים מתקדמים.
Proc Natl Acad Sci USA 2005;102:13604-13609.
<!–
–>






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!