בחולים הנוטלים תרופה להורדת רמות הליפידים וחווים שבץ איסכמי פוחת הסיכון לתמותה לאחר השבץ ולהחמרה במצבם במהלך האישפוז. החוקרים ביצעו אנליזה רטרו-ספקטיבית בכדי לבדוק האם חולים המשתמשים בתרופות להפחתת רמות הליפידים, כולל סטטינים, מופיעה ירידה בחומרת השבץ וירידה בשיעור התמותה.
החוקרים השתמשו בסקאלת ה-NIH להערכת חומרת השבץ שסווג כמתון, בינוני, או חמור. דרוג באינדקס ה-Barthel שנקבע כעבור 6 חודשים שימש להערכת התוצאה התיפקודית בחולים. מידע אודות השימוש בתרופה להורדת רמות הכולסטרול בעת התרחשות השבץ היה זמין ב-650 חולים (גיל ממוצע 69.7 שנים). 57 מהם (8.8%) נטלו תרופות להורדת רמות הליפידים, ורובם של המשתמשים בתרופות אלו (90.9%) נטלו סטטינים.
בחולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים בעת השבץ הופיעה החמרה קלינית מכל גורם שהוא בתדירות נמוכה באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לחולים שלא נטלו תרופות אלו (6.3% לעומת 18.2%, בהתאמה; p = 0.04). גם שיעור התמותה בתוך 90 ימים היה נמוך יותר בקרב חולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים בעת התרחשות השבץ (1.8% לעומת 10.6%, בהתאמה; p = 0.03).
שבץ חמור התרחש ב-10.7% וב-16.8% מהחולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים ומהחולים שלא נטלו אותן, בהתאמה. ההבדל לא נמצא מובהק סטטיסטית. החוקר הראשי, ד”ר Elkind, מסביר בראיון כי הממצאים תומכים בביצוע מחקרים נוספים שיקבעו האם קיימת תועלת במתן סטטינים מיד לאחר השבץ.
הוא מציין כי כעת מתחיל מחקר קליני במתן סטטינים בתוך 12 שעות מזמן התחלת השבץ וכי הם מאמינים שמינונים גבוהים יותר יהיו יעילים יותר ולכן בודקים את בטיחות השימוש במינון גבוה יותר של תרופות אלה. בנוסף, תנסה הקבוצה לקבוע האם שימוש בתרופות אלה עשוי להפחית את חומרת השבץ ואת הפגיעה בתיפקוד החולים, כמו גם את שיעורי התמותה.
ד”ר Elkind מזהיר כי עדיין לא הוכח באופן מכריע שיש לרשום סטטינים לחולים המצויים במצב אקוטי או אפילו שבחולים הנוטלים תרופות אלה מתקבלת תוצאה משופרת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!