יין אדום ובירה מעלים לחץ דם בבני-אדם עם לחץ דם נורמאלי.

אם עדיין לא הספקנו להיות מבולבלים מהאינפורמציה על השפעות משקאות על בריאותינו ביניהם בירה ויין אדום, הרי לפניכם סכום מאמר שהתפרסם לאחרונה בעיתון Hypertension 2005 45:87, אתם מוזמנים לעיין במאמר ובתוצאותיו. אביא לפניכם רק את התקציר.

הקשר בין צריכת אלכוהול ולחץ דם ידוע ומוכח, אך האפקט היחסי של משקאות אלכוהוליים נתון בוויכוח.

המחקר הזה הוצע על מנת לבחון אם יין אדום יכול לשפר את התפקוד הווסקולרי.

השפעת היין  על לחץ דם היא תודות לתכולה הגבוהה של תרכובות פנוליות, בעלות פעילות אנטי – אוקסידנטיות שנחשבות כמרחיבי כלי דם.

לשם כך נבחרו אנשים בריאים עם לחץ דם נורמאלי. מערך הניסוי היה של 4 פעמים של crossover באופן אקראי.

המשקאות אשר נצרכו (ליום) הם: יין אדום  375 מ”ל (39 גרם אלכוהול); בירה 1125 מ”ל (41 גרם אלכוהול) או יין אדום שהורחק ממנו האלכוהול (375 מ”ל). 

תקופת הניסוי 4 שבועות.

המחקר הנוכחי אכן מחזק ממצאים קודמים המראים על עליה בקצב הלב כתוצאה מעליה בצריכת אלכוהול הן באנשים עם יתר לחץ וכן באלו עם לחץ דם נורמאלי. האפקט של אלכוהול על העלייה בקצב הלב הייתה יותר בולטת במהלך הערב והלילה.

היתרון של מחקר זה על אחרים שנעשו, שנראה שהוא הראשון שבחן השפעת קצרת טווח של המשקאות האלכוהוליים (controlled study) שהוזכרו לעיל אך גם בחן את תפקוד האנדותל.

יחד עם זאת, שני מחקרים לא מבוקרים אחרים מדווחים שצריכה קצרת טווח של מיץ ענבים (4-8 מ”ל/ק”ג ליום למשך 2-4 שבועות), אכן שיפרה את תפקוד האנדותל.

למרבה הצער, מחקרים אלו לא רק שלא נעשו באקראיות גם לא הייתה להם קבוצת ביקורת שקבלה משקה עם ריכוז נמוך של פלבונידים (חומרים שלהם מייחסים את האפקטים לתפקוד האנדותל).

בנוסף לכך, בשני המחקרים האלו מתן מיץ הענבים היה בבוקר מיד לפני הבדיקה של תפקוד האנדותל.

זה כמובן מקשה לקבוע האם השיפור הוא תוצאה של צריכה אקוטית או תוצאה של צריכה קצרת הטווח במהלך הניסוי.

המחקר הנוכחי אכן היה מבוקר היטב ויש לו יתרון על אחרים אך יש לזכור; הסטטוס של “שותים בריאים” ללא כל השפעה עדיין אינו אומר שמיץ ענבים או יין אדום אין השפעה על תפקוד האנדותל.

דעתי היא שלשתיית משקאות אלו יש בוודאי אפקט מניעתי ולא קצר טווח כפי שנבדק בניסוי זה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן