דרגות שונות של חסר תזונתי ושינויים אימונולוגיים בהתאם לאטיולוגית השחמת: מחקר מעקב פרוספקטיבי (Nutrition J)

במחקר זה בדקו החוקרים את האינטרקציה בין חוסר תיפקוד אימונולוגי וחסר תזונתי לבין אטיולוגיות אלכוהוליות וויראליות של שחמת.

במחקר השתתפו 77 חולי שחמת שחולקו לשלוש קבוצות אטיולוגיה (אלכוהול, HCV ואלכוהול+HCV) ו-32 נבדקו ביקורת. הוערכו פרמטרים של החיסון ההומורלי (מרכיבי המשלים שמספרם 3 ו-4 והאימונו-גלובולינים מסוג A, M, G, ו-E) ושל החיסון התאי (כמות כללית של לויקוציטים ושל לימפוציטים בדם הפריפרי, תת-אוכלוסיות מסוג CD4 ו-CD8 של לימפוציטים מסוג T, היחס CD4/CD8, ובדיקות עוריות של רגישות יתר מאוחרת), כמו גם פרמטרים תזונתיים: מדידות אנתרופומטריות, ורמות האלבומין והטרנספרין בסרום.

השוואות סטטיסטיות רבות-משתנים הראו כי רמת ה-IgM היתה גבוהה יותר בקבוצת ה-HCV; רמת ה-IgG היתה גבוהה משמעותית בקבוצת ה-HCV ובקבוצת האלכוהול+HCV, ואילו בקבוצת האלכוהול נמצאה רמה גבוהה של IgE. אנליזה של תת-אוכלוסיות לימפוציטים מסוג T לא הראתה שונות אטיולוגית, אך בדיקות עוריות של רגישות-יתר מאוחרת הראו שכיחות גבוהה יותר של anergy בקבוצת האלכוהול. מבחינת הפרמטרים האנתרופומטריים, בקבוצת האלכוהול+HCV נמצא כפל-העור הקטן ביותר בשריר התלת-ראשי ואילו הערכת גובה אינדקס הקראטינין נשמרה יותר בקבוצת ה-HCV. ערך ה-BMI, שטח השריר בזרוע, וכמות השומן בזרוע הראו כי בשונה מקבוצת האלכוהול, קבוצת ה-HCV נמצאה דומה לקבוצת הביקורת.

ניתן להסיק כי הבדלים משמעותיים נמצאו בין האטיולוגיות העיקריות של שחמת בנוגע לשינויים אימונולוגיים ולסטטוס התזונתי: מצב תזונתי טוב יותר ומצב אימונולוגי חמור יותר נמצאו במקרי ה-HCV, ולהפך במקרי האלכוהול.

Nutrition Journal 2003, 2:10

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן