ממחקר חדש המתפרסם ב-J Clin Endocrinol Metab עולה כי טיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור – Lipitor ) עשוי לשפר את התפקוד האנדותלי במטופלים עם סוכרת, ובאנשים בריאים הנמצאים בסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 (שכידוע מדובר בקבוצה רחבה ביותר של אוכלוסיה).
הסטטינים ידועים ביכולת הפחתת רמות כולסטרול שלהם, ובכך הפחתה בתחלואה קרדיווסקולרית ותמותה. מחקרים חדשים העלו את האפשרות שמכניזם נוסף ובלתי תלוי פעילות הורדת ליפידים, כמו מול תאי האנדותל, עשוייה לתרום ולהגביר את יעילות הטיפול בסטטינים.
במחקר זה בדקו החוקרים את השפעת הליפיטור על 40 מטופלים סוכרתיים (סוג 1, גיל ממוצע 53 ) וב-37 אנשים בריאים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת, כאשר ידוע כי בשתי הקבוצות הללו יש תפקוד לקוי של תאי האנדותל.
שתי הקבוצות קיבלו מינון יומי של 20 מ”ג ליפיטור או פלצבו למשך 12 שבועות. הערכת תלות/אי תלות תפקוד האנדותל הוערכה באמצעות מדידת זרימת דם בכלי דם קטנים וגדולים ( microcirculation ו- macrocirculation ).
בקבוצת הסיכון לסוכרת שטופלה בליפיטור נמצא שיפור משמעותי בזרימה והרחבה של עורק הזרוע, בהשוואה למצב הבסיסי (שיפור של 5.6% לעומת 4.2% בפלצבו).
במטופלים הסוכרתיים היה גם שיפור אך זה לא היה מובהק סטטיסטית.
בשתי הקבוצות לא נמצא שינוי במיקרוסירקולציה בהשוואה לפלצבו.
החוקרים בדקו גם מספר ציטוקונים דלקתיים וביומכניים של תפקוד האנדותל. בקבוצת הסיכון לסוכרת נמצאה ירידה של ה- CRP מרמה של 0.24 מ”ג/מ”ל ל-0.12 מ”ג/מ”ל, וכן גם ב- TNF-alpha שירד מ-4.4 פ”ג/מ”ל ל-2.6.
בקבוצת הסוכרתיים נמצאה גם ירידה במדד ה- endothelin-1 והפלסמינוגן.
החוקרים מסכמים בכך שליפיטור משפר את תפקוד האנדותל במקרוסירקולציה ומפחית רמות של סמנים אנדתוליים בחולי סוכרת ובפרטים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. מעבר לכך, מדגישים החוקרים, שרמות הליפידים לא היוו קריטריון כניסה למחקר, ושרמת הבסיס של הכולסטרול בכניסה למחקר הייתה קרובה לרמה המומלצת בקבוצות אלה. לפיכך, טיפול בסטטינים עשוי להיות לתועלת בקבוצות אלה, גם ברמות LDL תקינות.
J Clin Endocrinol Metab 2004 Feb;89:2:740-7
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!