על-פי תוצאות ראשוניות של מחקר שהוצג במפגש השנתי של ה-American Public Health Association, נראה כי לא קיים מתאם רב בין צריכת קפאין מתונה לפני ההריון ובין הופעת מלפורמציות קרדיו-וסקולריות ( CVM ) בעובר.

אולם התוצאות המוקדמות הראו מתאם קטן בין צריכת קפאין רבה ובין היווצרות מומים אלו, כאשר הסיכון תלוי במין העובר.

לפי תוצאות ניסויים בחיות מעבדה קפאין נחשב לטרטוגן חלש, אולם מרבית הרופאים לא רואים סיכון בצריכה מתונה שלו (עד 300 מ”ג ליום). יתכן כי קפאין יכול להגביר את ההשפעה הטרטוגנית של חומרים אחרים כגון אלכוהול וטבק.

החוקרים בדקו נתונים שנאספו מה- National Birth Defects Prevention Study לגבי 9,511 נשים שיילדו בין אוקטובר 1997 ודצמבר 2000, בכללם 2,880 מקרים של מומים קרדיו-וסקולרים ו- 2,599 לידות ביקורת תקינות.

נערכה ביקורת עבור גיל, גזע, BMI, השכלה, שימוש בטבק ובאלכוהול, מין היילוד וקיום בחילות בחודשיים הראשונים להריון (בהן קשה להעריך את צריכת הקפאין).

בהשוואה בין הקבוצות נמצא הבדל קטן אך סיגניפיקנטי בשיעור המומים אצל צרכניות תה שצרכו מעל ל- 300 מ”ג קפאין ביום. בכלל הנשים שצרכו מעל 300 מ”ג ביום נרשם הבדל בסיכון התלוי במין היילוד; בזכרים יחס סיכון (OR) של 0.64 ובנקבות 1.49.

בקרב נשים ללא בחילה צריכת הקפאין היתה קשורה בסיכון מופחת ל- CVM בקרב עוברים זכרים ולסיכון מוגבר בקרב נקבות. יתכן כי לתופעה זו אין הסבר סיבתי ויתכן כי בין המינים קיימת תגובה שונה לחשיפה. אפשרות נוספת היא שבקרב הזכרים עם מומים היה שיעור מיתות גבוה יותר.

המחקר מוגבל בכך שנערך ניתוח של התוצאות הראשוניות בלבד ובכך שלא היתה התייחסות לגורמים כמו ההסטוריה הרפואית במשפחה, אופן ההכנה וגודל המנה של המשקה וכד’.

על-פי תוצאות ראשונית אלו לא ניתן עדיין להגיע למסקנות ויש להמתין לניתוחן של התוצאות הסופיות. למחקרים מסוג זה חשיבות בכך שהם מגדילים את כמות הנתונים שנמצאת בידינו ויכולה לשמש לניתוח הגורמים השונים למומים מולדים והאינטראקציה ביניהם, מסכמים החוקרים.

APHA 131st Annual Meeting: Abstract 4054.0. Presented Nov. 18, 2003.

לידיעה במדסקייפ