במחקר המוצג החודש ב- BMJ ניסו החוקרים לבדוק יעילות ודיוק של שיטת איבחון המבוססת על 2 שאלות שאותן שואל הרופא את המטופל בעת הדיאגנוזה.
שתי השאלות שיעילותן על בסיס התשובות הניתנות נבחנו לצורך דיוק החיזוי של נוכחות של דכאון היו:
“האם במהלך החודש האחרון היית מוטרד פעמים רבות מתחושות של חוסר אונים, תקווה ודיכאון ? ” ו- ” האם במהלך החודש האחרון היית מוטרד פעמים רבות מכך שאין לך עניין או חשק לעשות דברים שונים ?”
המחקר נערך בניו זילנד ע”י 15 רופאים כלליים, והשתתפו בו 421 מטופלים אשר לא נטלו תרופות פסיכיאטריות.
נמדדה הרגישות הסגוליות והשכיחות של האיבחון באמצעות שתי שאלות אלה בהשוואה לשיטת האיבחון הממוחשבת המבוססת על ראיון איבחוני מלא.
מתוצאות המחקר ניתן לראות כי האיבחון באמצעות שתי השאלות השיג רגישות וסגוליות של 97% ו-67% בהתאמה. יחס הסבירות להשגת איבחון נכון היה של 2.9 לתוצאה חיובית (דיכאון) , ולתוצאה שלילית 0.05 .
בסה”כ , 37% מהמטופלים שהשתתפו אובחנו כדכאוניים.
מסקנות החוקרים הן שניתן באמצעות 2 שאלות פשוטות להשיג איבחון של מרבית המקרים של דכאון, ברפואה הראשונית. השיטה היא פשוטה וקצרה ונוחה ליישום, ותאפשר למרבית הרופאים לקבוע התחלת טיפול בהתאם לצורך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!