כיצד להתמודד עם תקיעות בטיפול, בתנאים של שיתוף פעולה ואמון ?

“על פרשת דרכים”

מאת יששכר עשת, המחלקה לרפואת משפחה, טכניון חיפה.

במאמר קודם שאלה דיאטנית קלינית מנוסה לגבי רגעי תקיעות, כאשר יש קשר טוב ואמון. אלו הן שאלות שיכולות להעסיק כל מטפל באשר הוא: רופא, פסיכולוג, עו”ס, אחות ואפילו מוסכניק.

1. איך לגרום למוטיבציה אצל המטופל?

2. כיצד לסיים את הפגישה בשיא כדי שהמטופלת תרצה לחזור ולהמשיך בטיפול קשה?

3. על אף קשר אישי חם איך לעזור למטופלות תקועות? אולי הן פשוט אינן רוצות לבצע את השינוי גם אם הצהרתית הן טוענות שכן?

1. איך לגרום למוטיבציה אצל המטופל?

מוטיבציה מועצמת כתוצאה מקשר משמעותי בין מטפל למטופל ומשפחתו, הגדרת מטרות ריאליות, הצלחות קטנות ועידוד על אף כישלונות חוזרים.

אי הצלחה בטיפולים שכאלה, לא תמיד הוא בעיית מוטיבציה, כלומר רצון. חלקם מגיעים עם רמת מוטיבציה נמוכה, ורק כדי לרצות אנשים קרובים ו”מנדנדים”. חלקם באים להשתיק את קול האשמה שלהם. לכן חשובה התקווה וחשוב להשאיר דלת פתוחה.

2. כיצד לסיים את הפגישה כדי שהמטופלת תרצה לחזור ולהמשיך בטיפול קשה?

חשובה התקווה בסיום פגישה. חשובה האמונה של המטפלת ביכולת להצליח. חשוב שהמטפלת תבטיח כי עצם תהליך ההתמודדות יש בו למידה והתפתחות אישית שתסייע במשימות קשות ומורכבות אחרות בחיים. לכן חשיבות ההמשכיות בטיפול היא למידה על העצמי המתמודד עם רגשות ייאוש ותסכול,

ניתן להגדיר את המטופלת במצב ה”תקיעות” כנמצאת “על פרשת דרכים”. ועליה לקבל החלטות לגבי המשך דרכה בחיים. אל מי תפנה? למטפל? לרופא? לבעל? האם תבחר בדרך שמירה על הבריאות או בדרך ההרס העצמי? לא אחת ברגעים אלו הפניה לאיש בריאות הנפש מסייעת. ישנם גם רופאי משפחה המיומנים בהתמודדות במצבים הללו.

השאלות שניתן לשאול בדרך אמפטית הן: במצבך היום, כאשר יש הרעה במצב, איזה הנאות יש לך? איזה סיפוקים? מה את מרוויחה? מה תפסידי אם יחול שינוי בכיוון הרצוי? מה יהיו הקשיים, מה יחסר לך?

דרך אחרת להתמודד עם תקופה קשה זו היא להציע למטופלת לראות את עצמה כמנהלת מאבק פנימי עם הרצון להרס עצמי “שיש לו חיים משלו”. המטפלת מצטרפת למאבק, ושתיהן מנהלות את המאבק יחדיו נגד כוחות ההרס. השיחות הן על הכישלונות וההצלחות של שתיהן במאבק הממושך והקשה. השיחות מתנהלות בלשון אנחנו: האם השבוע התקדמנו? האם הצלחנו מעט לנצח את כוחות ההרס? האם אנו בדרך להשתלט על כוחות אלו? בואי נבדוק מה עוד ניתן לעשות? יש עוד משהו שאת רוצה ממני שאולי אוכל לתרום למאבק המשותף שלנו? במצב זה ניתן לשאול האם כדאי לצרף עוד דמויות למאבק, למשל רופא, או איש בריאות הנפש, למשל את הבעל או חברה, למשל קבוצת תמיכה. הצטרפות נוספים למאבק לפעמים מסייעת.

במצבים הללו יתכן אפילו לגלות סימני דיכאון קלים ואף יותר מכך. יתכן גם שמדובר בעליה במשקל שמבטאת קול זעקה לכאב ותסכול הצובעים את חייה בתקופה זו בצבעים כהים. שינוי ישתיק את קול הזעקה ומי ישמע אותה? המטפלת יכולה לגעת בעדינות בנושאים הללו באמצעות שאלות כגון, מה קורה לך בחיים? מהן תוכניותיך לעתיד הקרוב, בעבודה, עם חברות? מה את רוצה לעצמך להמשך דרכך?

3. על אף קשר אישי חם איך לעזור למטופלות תקועות? אולי הן פשוט אינן רוצות לבצע את השינוי גם אם הצהרתית הן טוענות שכן?

ואם מגיע הרגע שבו יש להיפרד, חשוב שתהיה זו פרידה שיש בה מקום למטופלת להביע אכזבה ולמטפלת להכיל רגשות אלו, לקבלן, ולהציע תקווה וסיכוי אצל משהו אחר, מומחה אחר, כיוון אחר. הכישלון הוא של השותפות שלא צלחה על אף הקשר הטוב. יש רגעים שבהם איננו יעילים עוד ולפעמים דווקא בגלל מעורבות יתר. זהו רגע שיש לחתור לסיום מבלי להאשים, מבלי להטיל אחריות על המטופלת. זה הרגע שבו יש להדגיש את מאמציה של המטופלת ואת מאבקה. להראות שהיא עדיין בפרשת הדרכים, אך לומדת על עצמה ועל חייה ושאל לה להרפות מדרך הבריאות ודרך המאבק נגד ההרס העצמי. חשוב להציע לפנות לעזרה אחרת, או לנסות לבד, אך לא להרפות. אפשר להציע מנוחה ממאבק ואחרי זמן מה לשוב אליו בכוחות מחודשים, אל המטפלת או למשהו אחר.

לא נוכל לנצח בכל המאבקים שלנו ביחד עם המטופלים, אך נוכל לכבד את דרך המאבק, את ההישגים החלקיים, את הסיכוי שבסיום מאבק יהיה גם הישג משמעותי ובעיקר את הערך שלנו כבני אדם כאשר אנו רואים עצמנו מחויבים לצעוד בדרך של משמעות.

המעקב

כותבת הדיאטנית לבקשתי:

“תודה על ההתעניינות. ובכן, הלקוחה שלי מדווחת על שינוי מדהים בהרגלי האכילה שלה, והיא מציינת שזה בזכותי, היא נרשמה לייעוצים נוספים ובינתיים לא חלה עלייה במשקל, כלומר יש עמידה ביעדים, מה שחשוב הוא שאני השתכנעתי שאני מאוד עזרתי לה ושהיא מאוד זקוקה לתמיכה ולמעקב שלי. המון תודה.”

לדיאטנית שלום רב.

שמחתי לקבל את דיווחך. הוא מעיד יותר מכל על כך שהצלחתן לבנות שותפות טובה. שותפות זו זכתה לשמחה של ההצלחה ושל המאבק לתת כוח לחיים ולבריאות. שותפות זו תעמוד לכן גם ברגעים אחרים של משבר.

ההצלחה גם מעידה על הכוחות שיש למטופלת. מטפלים שונים נוהגים להמעיט מערכם ולתת יותר מקום למטופלים בהצלחה. בכל מקרה ההחלטה לגבי השאלה של מי הצלחה? תלויה בצרכים התלותיים של המטופל מול צרכי העצמאות שלו. המטפל ינסה להעריך את צרכיו ועל פי ההערכה, להכריז על “חלוקת אחוזי ההצלחה בין המטפל למטופל.” בכך יתרום המטפל להרגשתם הטובה של המטופלים על פי צרכיהם. יש מטופלים הזקוקים לכוחו “וקסמיו של המטפל” ויש הזקוקים לאישורו על הצלחתם הם.

בהצלחה וכל טוב ואשמח לייעץ גם בהמשך.

הודעה חשובה לכל מנויי e-Med מכל ההתמחיות:

רופאים ובעלי מקצוע הקוראים מעקב מקרה זה מוזמנים להביא בפנינו בעיות נוספות. החומרים מובאים בעילום שם ובאופן מוסווה. פשוט כתבו לנו או ישירות ליששכר עשת

וכך נוכל כולנו ללמוד ולהתעשר מבלי להיחשף שלא לצורך.