במאמר דעה שמתפרסם ב-LANCET מביעה קבוצת מומחים ספק בצורך ובפרופיל היעילות/בטיחות של מתן מנת דחף נגד קורונה, במיוחד בהשוואה לאפשרות לספק את אותן מנות חיסון לאוכלוסייה שעדיין לא התחסנה כלל.
לפי המאמר, המתייחס גם לממצאים בישראל, נראה שיש יתרון ותועלת במנת דחף לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת אך המחברים מטילים ספק ביעילות של חיסון כלל האוכלוסייה במנת חיסון שלישית, במיוחד לאור הסיכון האפשרי לתופעות לוואי כמו מיוקרדיטיס.
הכותבים מסתמכים על מחקר של ה-CDC שפורסם לאחרונה לפיו יש אמנם ירידה ביעילות 2 מנות חיסון לאורך זמן, אך זו עדיין משמעותית בעיקר במניעת תחלואה קשה.
ככלל, המחברים טוענים שקשה להסתמך על מחקרים תצפיתיים בהשוואה למחקרים רנדומליים. הם סבורים שייתכן שבהמשך יהיו מספיק נתונים חד משמעייים שיצדיקו מתן מנת דחף, אך חוששים שמתן מוקדם מידי, לא מבוסס מדעית דיו, עלול לפגוע באמון הציבור.
בכתבה ב”הארץ” מתייחסים מס’ מומחים ישראלים למאמר וטוענים שהמחברים לא התייחסו למחקר המקיף שבוצע ע”י מכון גרטנר שהראה יעילות של פי 15 בהגנה מפני תחלואה בהשוואה ל-2 מנות בלבד, אלא לנתונים שהיו עד חודש אוגוסט האחרון שבו עדיין הייתה יעילות גבוהה יחסית למי שהתחסן ב-2 מנות חיסון.
בתוך כך, באנגליה הכריז אמש בוריס ג’ונסון על תכניתו להתמודדות בקורונה הכוללת מתן מנת דחף לכלל האוכלוסייה שמעל גיל 50, ובהרחבת מערך הבדיקות.
אצלנו הנתונים ממשיכים ל”תעתע” :
- מקדם ההדבקה ממשיך לעלות (1.06) עם ממוצע שבועי של 9383 מאומתים ליום (לעומת 7858 בשבוע שעבר)
- מס’ החולים הקשים ירד ל-650 אך נראה שהירידה שהסתמנה בתחילת ספטמבר נבלמה.
- ירידה במס’ הנפטרים היומי בשלושת הימים האחרונים
- ובאשר לסוגיה שבה פתחנו של יעילות מנת הדחף, הנתונים העדכניים נראים מובהקים מאוד: מרבית החולים (מאומתים וקשים) הם לא מחוסנים או מחוסנים ב-2 מנות בלבד. להלן הנתונים במספרים מוחלטים, וכאשר מציגים את היחס של מאומתים וחולים ל-100K התוצאה בולטת עוד יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!