אמש (2/7) נשבר שוב שיא במספר הנדבקים היומי עם 1107 . גם מספר החולים הקשים עלה ל-74 (למעלה מפי 2 בהשוואה ל-15/6). עם זאת מספר החולים הקשים מתוך כלל החולים הפעילים (שהגיע ל-9678) עדיין נמוך יחסית ועומד על כ-0.7% . גם בעולם, שיעור החולים הקשים מכלל החולים הפעילים הוא נמוך יחסית, כ-1% (כשבגל הראשון השיעור היה כפול).  כידוע יש כמה תיאוריות לגבי הירידה בשיעור החולים הקשים, החל מהיחלשות הנגיף עצמו (כדברי אותו רופא איטלקי שפיתח את התאוריה, הפך מנמר פרא לחתול בר),השינוי בהרכב הדמוגרפי של הנדבקים – יותר צעירים עם פחות מחלות רקע בהשוואה לגל הראשון, והשיפור ביכולות הטיפול הרפואי בשל הניסיון המצטבר והשימוש בתרופות ניסיוניות שהוכיחו יעילות.  למרכז המידע המתעדכן של משרד הבריאות

החלטות הממשלה בעקבות העלייה בהדבקה התמקדו בהפחתת מספר המשתתפים באירועים במקומות סגורים שזוהו כמוקדי הדבקה משמעותיים. בנוסף נמשכים המאמצים לשפר את היעילות של “קטיעת שרשראות ההדבקה” באמצעות קיצור משך הזמן מביצוע הבדיקה עד קבלת התוצאה, ותגבור מערך החקירות האפידמיולוגיות וחזרה לשימוש באמצעי האיכון של השב”כ.

תחת ההנחה שמספר החולים המאומתים כיום מהווה כ-80% מכלל הנדבקים, ע”פ הסימולטור של הטכניון ניתן לראות בתרשימים שלהלן שהתערבות זו , בהנחה של היענות סבירה של הציבור, והצלחה בהורדת משך הזמן מאיתור לבידוד ביום אחד, מפחיתה את מספר הנדבקים הכללי, את המאושפזים בכל נקודת זמן ואת מספר המתים המצטבר.

מספר הנדבקים הכולל:  ירידה מכ-25000 נדבקים חדשים  ל-10,000 .

מספר המאושפזים בכל נקודת זמן : ירידה ב”פיק” (בפברואר 2021) מכ-1000 ל-500

מספר המתים החדשים במצטבר: ירידה מכ-3000 מתים במצטבר לכ-2000

מכל מקום , בתרחיש זה , מספר המאושפזים והמונשמים אינו מגיע לרמה שמערכת הבריאות והאשפוז אינם מסוגלים להתמודד איתה. צריך כמובן לקחת בחשבון שבאותה תקופה בדיוק, יהיה עומס רב גם בשל השפעת העונתית, כך שהתוספת של כ-1000 מאושפזים או יותר תהווה בכל מקרה אתגר כשהמחלקות הפנימיות יהיו גם כך (ובמיוחד בהעדר יישום ההמלצות של ועדת טור כספא) בשיעורי תפוסה של 120%-150% . 

עם זאת, השימוש בסימולטור כן מאפשר להעריך שהצעדים של הבידוד החברתי שננקטו עשויים להפחית במידה לא מבוטלת את היקפי ההדבקה, האשפוז והתמותה.

כאמור, תרחיש זה מבוסס על ההנחה שכיום בדיקות ה-PCR מזהות כמעט את כל הנדבקים. הנחת היסוד במודל היא שהבדיקות כיום מזהות כ-80% מכלל הנדבקים (שזו למיטב ידיעתנו גם הנחת המל”ל ). כידוע, נתון זה נמצא במחלקות עמוקה בין גורמים שונים שכן בדיקות מדגמיות סרולוגיות שנעשו בארץ ובעולם הצביעו על כך שבדיקות ה-PCR כיום מזהות רק כ-10% מהנדבקים. אם מניחים שזהו השיעור האמיתי של המאומתים מתוך הנדבקים ומציבים הנחה זו בסימולטור, ניתן לראות בתרשימים הבאים שיש שינוי משמעותי בתרחישים. יש לקוות שבתוך זמן קצר שיסתיים המדגם הסרולוגי שהחל לאחרונה , יהיה בידנו מידע מוצק יותר.

מספר החולים הפעילים :  ב”פיק” (אוקטובר)כמות הנדבקים הפעילים מגיעה לכ-30-40 אלף  (בתרחיש הקודם לפי שיעור מאומתים מנדבקים של 80% המספר היה מעט נמוך יותר, כ-25,000 לפני התערבות). . באופן פרדוקסלי ניתן לראות שההתערבות דווקא מגדילה את מס’ הנדבקים (תוצאה לא כל כך ברורה, אך כן ניתן לאמר שבמצב שבו רק חלק קטן בלבד מהנדבקים נבדק שהמשמעות של הפעולות לקטיעת שרשראות ההדבקה היא ממילא קטנה מאוד)

להלן מספר המאושפזים הצפוי תחת תרחיש זה: כפי שניתן לראות מספר החולים המאושפזים נשאר נמוך יחסית (250-350 בשיא בדצמבר), וההסבר הוא שתחת תרחיש זה לפיו כיום שיעור החיוביים לנגיף הוא 15% בלבד, שמדובר למעשה בתחלואה הרבה יותר קלה מבחינת שיעורי תחלואה קשה ותמותה מסך הנדבקים .

ניתן לראות שאם בתרחיש זה בוחנים הערבות דמוגרפית סלקטיבית (למשל בידוד של האוכלוסייה מעל גיל 70 ל-3 חודשים), אז גרף ההתערבות מצביע על ירידה במספר המאושפזים:

אגב, אם נחזור להנחת היסוד של המל”ל לפיה שיעור המאומתים כיום מהווה 80% מהנדבקים, ומפעילים בהתערבות את הבידוד הדמוגרפי לגילאי 70 ומעלה אפשר לראות שההשפעה על העקומה של המאושפזים משמעותית יותר מבחינת שיטוח העקומה.

כך שייתכן שהחלופה של בידוד דמוגרפי סלקטיבי לקבוצות שבסיכון עשוי להיות צעד יעיל, בכל תרחיש סרולוגי. 

אם נסכם, תחת הנחות היסוד של הסימולטור (מקדם הדבקה בסיסי 3 , יעילות  של כ-50% בכל הפרמטרים המרכזיים של בידוד חברתי, והיענות של כ-50% של הציבור להנחיות) התרחישים השונים שהוצגו כאן, עם וללא התערבויות אינן גולשים למספרים קטסטרופליים שבו מערכת הבריאות תקרוס.

עם זאת, כמו בכל מודל, שינויים במספר הנחות יסוד (למשל הפחתה של שיעורי היעילות וההיענות של הציבור לכ-20%) מציגים תמונה שונה בתכלית, כפי שניתן לראות כאן בצפי מספר המאושפזים בכל נקודת זמן , עם “פיק” מדאיג של כ-35,000 מאושפזים באוקטובר הקרוב. כלומר, להיענות של הציבור להנחיות ולשמירה על כללי ריחוק ובידוד יש אכן משמעות גבוהה מאוד.

חשוב כמובן לזכור שלסימולטור, מתוחכם ו”חכם” ככל שיהיה, יש מגבלות, והמפתחים שלו, פרופ’ ניר גביש ופרופ’ תמי שוחט מדגישים זאת שוב ושוב בכל הזדמנות (לצפייה בראיון שקיימנו בנושא – הקליקו כאן) . עיקר חשיבותו היא ביכולתו לבחון חלופות ולסייע בהערכת השפעתן על התרחישים, ובכך לסייע בקבלת ההחלטות. הסימולטור פתוח להורדה לציבור ולכל גורם, כך שהוא “שקוף” (להורדה אפשר להקליק  –בקישור זה ) . צריך רק לקוות שמקבלי ההחלטות עושים או יעשו בו שימוש, ורצוי במסגרת שיפור השקיפות שהציבור הכללי, וגם אנשי המקצוע, בעיקר המומחים לבריאות הציבור, יעודכן על כך על ידי הגורמים המתאימים במשרד הבריאות והממשלה, בדומה למה שנעשה במספר לא מבוטל של מדינות שבהן מערכת הבריאות מציגה באופן שקוף את המודל והתרחישים על פיה היא פועלת ומקבלת החלטות.