המזכיר של ה-Health and Human Services הכריז על מצב חירום ברמת בריאות הציבור בתגובה לעליה במספר מקרי תחלואה משנית לנגיף הקורונה החדש (COVID-19) ברחבי העולם ובארצות הברית. ההכרזה אפשרה לממשלות לקבוע אמצעים זמניים לסייע במניעת התפשטות הנגיף, אך חלק מהמומחים מטילים ספק ביעילות ובחוקיות גישות מסוימות בהן נקטה ממשלת ארצות הברית.

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA טוענים מומחים כי בעיתות משברים כאלו, על ממשלות לפעול בצורה שקולה ולאזן בין הצורך להגן על בריאות הציבור מול שמירה על זכויות האזרח.

על-פי הנתונים האפידמיולוגיים הזמינים, תקופת הדגירה של הנגיף החדש נעה סביב 2-14 ימים. שיעור מקרי התמותה נע סביב 2%, או פחות, שיעור נמוך מזה שתועד עם נגיפי קורונה חדשים אחרים, כולל SARS ו-MERS. מרבי מקרי התמותה על-רקע הזיהום החדש צועדו בסין, בעיקר בווהאן וסביבתה.

הסיכון הבריאותי המיידי עקב הדבקה בנגיף נותר נמוך, אם כי הדבקה ממושכת בנגיף עלולה להוביל לעליה במספר המקרים בארצות הברית. לאור זאת, התגובה של בריאות הציבור צריכה להיות ממוקדת לאישור תחלואה והפרדת אלו שנדבקו או נחשפו לנגיף.

למרות שיעורי התמותה הנמוכים יותר והסיכון המוגבל לאוכלוסיית ארצות הברית, ה-HHS נקטו מספר צעדים בתגובה להתפשטות הנגיף, אשר עלו על הצעדים שננקטו בתגובה לזיהום SARS, שפעת H1N1 ואבולה. במטרה להימנע מההשלכות האפשריות של הזיהום, הממשל קבע אזהרות נסיעה, איסורי כניסה והגנה על הגבולות.

מחלקת המדינה פרסמה הגבלות נסיעה נוקשות, כולל המלצה בדרגה הגבוהה ביותר כנגד נסיעה לסין, הפניית טיסות ישירות מסין לנמלי תעופות נבחרים בארצות הברית ובידוד עצמי למשך עד 14 ימים, עם איסור זמני של כניסת זרים בסיכון לארצות הברית. חברות תעופות מובילות בארצות הברית כבר השהו את הטיסות לסין ומסין.

בסוף ינואר השנה, ה-CDC קבע הסגר של 14 ימים של קרוב ל-200 אמריקאים שפונו מווהאן. מאז, הרשויות קבעו כי קיימת חובת בידוד של כל אדם הנכנס לארצות הברית, אשר ביקר לאחרונה במחוז הובאיי.

הכותבים מציינים כי ל-CDC הזכות להגביל, לבדוק גופנית ולבודד אנשים. עם זאת, יש לבחון את ההחלטות ברמת בריאות הציבור, אשר צריכות להיות מוצדקות חוקית ואתית. על-פי חוק, יש להקפיד כי צעדים אלו יגרמו למגבלה קטנה ככל הניתן, במטרה להשיג את יעדי בריאות הציבור.

אחת השאלות המרכזיות הינה האם הגבלות הטיסה והבידוד עליהם הוחלט בארצות הברית מוצדקים על-בסיס עדויות מדעיות. לדוגמא, שבועיים של בידוד של אמריקאים ששבו מווהאן עשויים להיות מוצדקים תחת העקרון הזהיר כי הובאיי הינה מרכז מגיפת הזיהום הנוכחי ותקופת הדגירה מגיעה עד 14 ימים. עם זאת, הכותבים מאמינים כי הבידוד של אלו שהגיבו מאזורים אחרים בסין הוא מוגזם ואינו תואם לנתונים האפידמיולוגים. מרבית הנוסעים הללו לא נחשפו לזיהום וייתכן כי יש מקום לאמצעים פחות מגבילים.

בנוסף, איסור הטיסה העולמי על בעלי נתינות זרה אינן חוקי ואינו יעיל. איסורי הכניסה הללו רחבים מדי מאחר ואינם כוללים הערכת סיכון פרטנית. ארגון הבריאות העולמי אכן מייעץ כנגד הגבלות נסיעה כה נרחבות.

הכותבים קוראים לרופאים להכיר את המומחים לבריאות הציבור והאחראיים באזורם, שכן כך הם עשויים להיות מוכנים טוב יותר להתמודדות עם התפרצות המחלה ובעיקר עם משבר הבריאות בעקבות נגיף הקורונה החדש.

JAMA. Published online February 13, 2019

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

למרות שהמאמר עוסק בהיערכות רשויות הבריאות בארה”ב, הסיטואציה מאוד רלוונטית גם לישראל שכן עקרונות ההיערכות בארץ דומים לאלו שננקטו בארה”ב, והתהיות לגבי הרציונל והאפקטיביות תקפות גם לישראל.