בקרב מעשנים עם מחלה ממארת, אשר לקחו חלק בתכנית מקיפה להפסקת עישון, תועדו שיעורי הפסקת עידון גבוהים עם סיכויי הצלחה כמעט דומים לאלו ללא היסטוריה של מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות כ-5,000 מעשנים אשר הופנו לתכנית לפסקת עישון. מבין אלו,3,245 השתתפו בתכנית, כולל 2,343 עם ממאירות פעילה, 309 חולים עם היסטוריה של מחלה ממארת ו-593 משתתפים ללא היסטוריה של מחלה ממארת.
לאחר שלושה חודשי מעקב, שיעורי הימנעות מעישון (דיווח של המטופלים כי לא עישנו סיגריות במהלך שבעת הימים האחרונים) עמדו על 45.1%. שיעורי הימנעות מעישון לאחר 6 חודשים עמדו על 45.8% ולאחר 9 חודשים שיעורים אלו עמדו על 43.7%. שיעורים אלו לא היו שונים מאלו שתועדו בקרב משתתפים ללא היסטוריה של מחלה ממארת. בקרב חולי סרטן, שיעורי הפסקת עישון לאחר 9 חודשים היו גבוהים במיוחד באלו עם אבחנה של ממאירות באזור הראש והצוואר, בהשוואה לחולים אחרים.
ניתוחים סטטיסטיים שונים הדגימו ממצאים עקביים ומרמזים כי בהשוואה למעשנים ללא היסטוריה של מחלה ממארת, שיעורי הפסקת עישון לא היו שונים משמעותית בקרב מעשנים עם ממאירות פעילה או היסטוריה של מחלה ממארת, או בקרב אלו עם ממאירות על-רקע עישון בהשוואה לאלו עם ממאירות שאינה על-רקע עישון סיגריות.
ממצאים אלו מעידים כי השתתפות בתכנית מקיפה להפסקת עישון עשויה להיות יעילה גם בחולי סרטן, עם שיעורי הפסקת עישון גבוהים בכלל החולים עם מחלות ממאירות ואלו עם היסטוריה של מחלה ממארת.
JAMA Network Open 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!