האם בדיקת MRI טובה יותר בזיהוי גידולי נזופרינקס בשלב מוקדם?

מקור: Cancer

בדיקת MRI הדגימה רגישות של מעל 90% לזיהוי ממאירויות של הנזופרינקס, עם שיעורי זיהוי גבוהים יותר מאנדוסקופיה של 65.6% לאורך חמש שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer. בדיקת MRI הייתה טובה במיוחד בזיהוי גידולים בשלב מוקדם, עם שיעורי זיהוי של 20.9 לעומת 12.3 מקרים ל-1,000 עם MRI לעומת אנדוסקופיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעוד שהערכה אנדוסקופית של הנזופרינקס עם ביופסיה מהווה את הבדיקה האבחנתית הטובה ביותר בחולים עם EBV, הרגישות של הבדיקה לזיהוי קרצינומה של נזופרינקס בשלב מוקדם מוגבלת בשל אתגרים הכרוכים בזיהוי נגעים קטנים או בתת-רירית. מחקרים קודמים מצאו כי בדיקת MRI מזהה 17-34% יותר מקרים של קרצינומה של נזופרינקס במטופלים אסימפטומטיים עם EBV ו-47% יותר מקרי סרטן בשלב I/II לעומת אנדוסוקפיה במהלך הסקירה הראשונית.

המחקר מבוסס-אוכלוסייה כלל 814 מבוגרים בגילאי 30-69 שנים עם EBV, בין אוקטובר 2014 עד נובמבר 2018. המשתתפים עברו הערכה אנדוסקופית של הנזופרינקס ובדיקת MRI, כאשר ממצאים חריגים באחת הבדיקות הובילה להשלמת אנדוסקופיה שניה עם ביופסיה.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי זיהוי קרצינומה של נזופרינקס לאורך חמש שנים בכלל ולפי שלב הגידול, שיעורי תוצאה שלילית-שגויה, כאשר תוצאי סיום משניים כללו רגישות, סגוליות, ערך מנבא חיובי ושיעור הפניות.

בדיקת MRI הדגימה שיעור זיהוי כולל של קרצינומה של נזופרינקס גבוה יותר מאנדוסקופיה (36.9 לעומת 25.8 ל-1,000, p=0.007), עם שיעורים טובים יותר משמעותית של זיהוי גידול בשלב מוקדם (20.9 לעומת 12.3 ל-1,000, p=0.020).

שיעור תוצאות שליליות-שגויות היה נמוך יותר משמעותית עם MRI לעומת אנדוסקופיה (3.0 לעומת 14.9 ל-1,000, p=0.024), כאשר MRI הדגים רגישות גבוהה יותר (93.8% לעומת 65.6%, p=0.007).

בהשוואה לאנדוסקופיה, בדיקת MRI הדגימה סגוליות נמוכה יותר (84.0% לעומת 92.8%, p<0.001) וערך מנבא חיובי גבוה יותר (19.6% לעומת 27.6%, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקת MRI יחידה נמצאה טובה יותר מאנדוסקופיה לזיהוי קרצינומה של נזופרינקס, בפרט לזיהוי גידולים בשלב מוקדם באוכלוסיות בסיכון גבוה, במהלך תקופה של חמש שנים, רמז לכך שניתן להאריך את מרווח בדיקות הסקר החוזרות לחמש שנים בנבדקים ללא ממצא חריג ב-MRI. באלו עם ממצאים חריגים בבדיקת MRI וביופסיות שליליות, מומלץ מעקב הדוק עם בדיקות סרולוגיות ל-EBV ואנדוסוקפיה למשך שלוש שנים.

Cancer, Jan 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

מקור: Laryngoscope
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|06/05/2026

המאמר מציג טכניקה אנדוסקופית חדשנית המיועדת לתיקון נקבים נרחבים במחיצת האף (Nasal Septal Perforation – NSP), שהם אתגר כירורגי משמעותי בשל המחסור ברקמה וסקולרית זמינה לסגירה ללא מתח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן