הסיכון לדימום תוך־גולגולתי בטיפול באפיקסבן לעומת אספירין: מטא־אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים

מקור: Stroke
ממצאי המטא־אנליזה פורסמו ביוני 2025

רקע

המחקר בחן האם שימוש באפיקסבן (Apixaban) לעומת אספירין מעלה את הסיכון לדימום תוך־גולגולתי (ICH) אצל חולים במצב כרוני, במיוחד עם פרפור פרוזדורים.

שיטות

  • נכללו 9 מחקרים אקראיים, בהם כ־45,494 משתתפים (גיל ממוצע ~ 67 שנים), בתקופה ממוצעת של 17 חודשים
  • המחקר התמקד ב‑DOACs (כולל אפיקסבן, דאביגטראן, ריבארוקסבן) לעומת טיפול נוגד טסיות בודד (אספירין).
  • הושוו אירועי דימום תוך-גולגולתי ודימום משמעותי אחר.

תוצאות כלליות

  • שיעור ה‑ICH:
    • בשילוב DOACs: כ‑0.55%
    • באספירין: כ‑0.48%
    • יחס הסיכויים (OR) = 1.15 (95% CI: 0.71–1.88) – לא משמעותי סטטיסטית, כלומר אין הבדל ברור ב‑ICH.
  • דימום משמעותי כולל:
    • OR = 1.39 (95% CI: 1.07–1.80) – סיכון מוגבר משמעותית בדימום חמור תחת DOACs.

 

ניתוח לפי תרופה

תרופה ICH לעומת אספירין דימום משמעותי לעומת אספירין
Apixaban OR 0.72 (0.44–1.17) – לא שונה OR 1.09 (0.73–1.63) – לא שונה
Dabigatran OR 1.00 (0.61–1.64) – ללא שינוי OR 1.21 (0.86–1.69) – לא מובהק
Rivaroxaban OR 2.09 (1.20–3.64) – משמעותי מעלה סיכון OR 1.91 (1.22–3.00) – סיכון גבוה משמעותי

 

תובנות קליניות

  • Apixaban אינו מעלה סיכון לדימום תוך־גולגולתי או משמעותי בהשוואה לאספירין – מתאים במיוחד למטופלים בהחלפה טיפולית
  • Dabigatran גם הוא דומה לאספירין מבחינת פרופיל בטיחות.
  • Rivaroxaban מלווה בסיכון מוגבר לדימום – ולכן יש להיזהר ולהתאים את הבחירה הקלינית בהתאם למעקב.

סיכום

  1. DOACs באופן כולל אינם מעלים סיכון מובהק לדימום תוך-גולגולתי לעומת אספירין.
  2. יחד עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לדימום משמעותי – בעיקר עם ריבארוקסבן.
  3. אפיקסבן – הבחירה הבטוחה ביותר בהשוואה לאספירין מבחינת דימום, בהתאם למטופלים מתאימים.

 

המלצות מעשיות

  • במטופלים שמחליפים אספירין ל-DOAC, Apixaban מהווה בחירה מומלצת מבחינת פרופיל בטיחות דימום.
  • יש להפעיל מעקב מלא על סימני דימום – תוך־גולגולתי או אחר – בכל מטופל שמתחיל טיפול אנטיקואגולנטי.
  • הבחירה בין DOACs צריכה להיות מותאמת אישית תוך שקלול סיכוני דימום מול יעילות מניעת אירוע מוחי איסכמי.

 

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Risk of Intracranial Hemorrhage With Apixaban Versus Aspirin Therapy: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן