נפתחה בסורוקה מרפאה חדשה להפרעות תנועה, המציעה מענה טיפולי למחלות נוירולוגיות המתאפיינות בירידה באיכות התנועה, כמו: פרקינסון, הנטינגטון, דיסטוניה, תסמונת טוראט ומקרי רעד

הפרעות תנועה הן ספקטרום רחב של הפרעות נוירולוגיות המתבטאות בבעיות מוטוריות ובירידה ביכולת השליטה על התנועה. בדרך כלל, מופיעות הפרעות התנועה על רקע של הפרעה מוחית הגורמת לחוסר שליטה על תהליך התנועה שעשוי לבוא לידי ביטוי ברעד, בתנועה בלתי רצונית או בנוקשות ואיטיות בתנועה.

לאחרונה נפתחה במרכז הרפואי סורוקה מרפאה חדשה לטיפול בהפרעות תנועה, שמרכזת תחת קורת גג אחת את הטיפול בחולים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות שונות המאופיינות באיכות תנועה ירודה, איטיות, נוקשות, הפרעות יציבה או קיום תנועות בלתי רצוניות. מדובר במחלות כמו: פרקינסון או תסמונות פרקינסוניות, הנטינגטון, דיסטוניה, תסמונת טוראט או טיקים וכן מקרי רעד למיניהם. 

מחלת פרקינסון היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר שמטופלת במרפאה להפרעות תנועה. שכיחותה בקרב האוכלוסייה היא 2-1 אחוזים אחרי גיל 65 והערכות מדברות על כ-25 אלף חולי פרקינסון בישראל.

במחקר אפידמיולוגי עדכני שערכו חוקרים מסורוקה, נמצא כי בנגב חיים כ-3,000 חולי פרקינסון.

הפרעת התנועה השכיחה באוכלוסייה  היא רעד ראשוני – Essential tremor , שממנה סובלים כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה בגיל 40 עם שכיחות עולה באופן ניכר בגילאים מתקדמים יותר.

את המרפאה להפרעות בתנועה מנהל  ד”ר יאיר זלוטניק, נוירולוג  מומחה, בוגר אוניברסיטת בן-גוריון, שסיים התמחות במחלקה הנוירולוגית בסורוקה ומסיים בימים אלו תת-התמחות בתחום הפרעות תנועה.

אחות אחראית של המרפאה היא גל בונה, אשר עברה גם כן הכשרה ייעודית בתחום.

ד”ר יאיר זלוטניק: “יעודה של המרפאה הוא לרכז תחת קורת גג אחת את האבחנה ואת הטיפול בחולים הסובלים מהפרעות תנועה שונות.
בנוסף, מפנה צוות המרפאה את המטופלים לשירותים נוספים הקיימים בסורוקה ואשר עשויים לתרום לאיכות הטיפול ההוליסטי בחולה, כגון קלינאית תקשורת וטיפול בדיבור, המרפאה הנוירו-פסיכיאטרית והמכון לפיזיותרפיה.  בכוונתנו להעניק גם  טיפולים מתקדמים למחלת פרקינסון, כגון חיבור למשאבות להזלפת תרופות דופמינרגיות לחלל התת-עורי או למעיים”.

על רופאים, שירותים מיוחדים ומידע נוסף באתר סורוקה www.soroka.org.il

נמסר על ידי ענבר גוטר, דוברת;  שרון אדרי, ע’ דוברת

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן