נמצא קשר בין מחסור בשינה לבין תפקוד הקורטקס הפרונטלי

חוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין מחסור בשינה בשעות הלילה לבין תפקוד לקוי של הקורטקס הפרונטלי ביום שלאחריו, בהתאם למדידות חשמליות שנערכו באמצעות electroencephalograph, EEG.

שינוי משמעותי נמצא באמפליטודות מרכיבי ה-EEG שנמדדו בקורטקס הפרונטלי והפריאטלי באנשים שנשארו ערים במעבדת הניסוי במהלך שעות הלילה. אחד החוקרים הסביר כי למניעת שינה יש השפעה ייחודית על הקורטקס הפרונטלי. הוא הוסיף כי ממצאי המחקר מדגימים כמה מערכות קורטיקליות שונות רגישות להפרעות בשינה.

במחקר השתתפו מתנדבים בריאים וצעירים שנשארו ערים במעבדת הניסוי במהלך הלילה באמצעות משחקי קלפים וצפיה בסרטי וידיאו. חסרים מסוגים שונים נצפו בפוטנציאלים הקשורים לארועים שנמדדו בקורטקס הפרונטלי והפריאטלי ביום שלמחרת, בהתאם לדרישות המשימה שבוצעה שהיו דייקנות או מהירות. 

הממצא החדש שהופיע במבחנים שנערכו, היה הופעת הגברה בעוצמת הפוטנציאל מהאונה הפריאטלית בעקבות מניעת שינה.

החוקר הסביר כי כאשר נמנעת מאיתנו שינה, אנו מגייסים יותר משאבים מהאונות הפריאטליות משום שתפקוד האונות הפרונטליות איננו מלא. הוא הוסיף כי האונה הפריאטלית מפצה על המחסור בתפקוד הפורנטלי. האונה הפרונטלית נחשבת לשולטת בתפקודים המנהליים בגופנו שמושלמים רק עם ההגעה לבגרות, כגון קבלת החלטות. החוקר הסביר כי השינוי בסיגנל הפריאטלי היה משמעותי סטטיסטית (P<.05).

מניעת השינה גרמה לנבדקים גם לגיוס יותר משאבים מהקורטקס הפרונטלי לצורך דייקנות במשימות. הפוטנציאלים הקשורים לארועים שהוקלטו באונה הפרונטלית של נבדקים שנמנעה מהם שינה היו שליליים יותר ביחס לאלו שהוקלטו אחרי שנת לילה מלאה (P<.05).

החוקר סיכם כי השלב הבא במחקר יהיה לבחון כיצד תרופות פסיכו-סטימולנטיות שונות משפיעות על הסיגנלים הקורטיקלים הללו.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן