ההשפעה של מועד הארוחות במהלך היום על הסיכון למחלות לב וכלי דם (Nature Communications)

מעבר לאיכות התזונתית של הדיאטה, גם למועד הארוחות במהלך היום ישנה חשיבות רבה, כאשר שעה מאוחרת יותר לארוחה ראשונה ואחרונה של היום מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, בעיקר בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי גדול שפורסמו בכתב העת Nature Communications.

מדגם המחקר כלל 103,389 משתתפים (גיל ממוצע של 42.6 שנים, 78% נשים) אשר התנדבו להשתתף במחקר NutriNet-Sante, מחקר עוקבה שהחל בצרפת במטרה להבין טוב יותר את הקשר בין התזונה והמצב הבריאותי. המשתתפים השלימו שאלונים, כאשר בנוסף לאיסוף נתונים אודות המצב הסוציו-דמוגרפי, אורחות חיים ופעילות גופנית הם סיפקו מידע אודות מוצרי המזון והמשקאות שצרכו בכל יום ודיווחו על אירועים רפואיים מג’וריים, כולל מחלות לב וכלי דם.

החוקרים בחנו את הקשר בין מועד ארוחה ראשונה של היום (לפני 8 בבוקר, 8-9 בבוקר, או לאחר 9 בבוקר) והארוחה האחרונה ביום (לפני 8 בערב, 8-9 בערב, או לאחר 9 בערב), מספר אירועי אכילה ומשך צום לילה (עד 12 שעות, 12-13 שעות, או למעלה מ-13 שעות) ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, תוך תקנון למספר ערפלנים אפשריים, כולל גיל, מין, רמת השכלה, הכנסה, עישון ופעילות גופנית.

לאורך חציון מעקב של 7.2 שנים תועדו 2,036 מקרים של מחלות לב וכלי דם, 988 מקרים של מחלה צרברווסקולארית (אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף) ו-1,071 מקרים של מחלת לב כלילית (אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס, תסמונת כלילית חדה, אנגיופלסטיה).

מהנתונים עולה כי כל דחיה של שעה נוספת במועד ארוחה ראשונה של היום לוותה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.06, p=0.02), כאשר הקשר היה בולט יותר בנשים לעומת גברים. כל שעה נוספת במועד ארוחה אחרונה של היום לווה בסיכון מוגבר למחלה צרברווסקולארית; במקרה זה, ארוחת ערב לאחר השעה 9 בערב לוותה בעליה של 28% בסיכון הקרדיווסקולארי, בהשוואה לארוחה לפני 8 בערב (יחס סיכון של 1.28, p<0.01).

החוקרים לא זיהו קשר בין מספר אירועי אכילה במהלך היום ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם או מחלה צרברווסקולארית ולא זוהה קשר בין מועד הארוחות או מספר אירועי אכילה ובין הסיכון למחלת לב כלילית.

כל עליה של שעה בצום לילה לוותה בירידה של 7% בסיכון למחלה צרברווסקולארית (יחס סיכון של 0.93, p=0.02), אך לא זוהה קשר עם הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית או מחלת לב כלילית.

ממצאי המחקר מצביעים על תועלת קרדיווסקולארית אפשרית של הקפדה על דפוסי אכילה  הכוללים ארוחה ראשונה בשעה מוקדמת, בשילוב עם צום לילה ארוך יותר וארוחה אחרונה במהלך היום בשעה מוקדמת יותר, במקום לוותר על ארוחת בוקר.

Nature Communications, Dec 14, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן