Isosmolar Iodixanol מומלץ לשימוש כחומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית (JACC)

ממחקר חדש עולה כי חולי CKD (Chronic Kidney Disease), בעיקר אלו הסובלים מסכרת, מצויים בסיכון מוגבר לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Isosmolar Iodixanol.

חוקרים מצרפת, איטליה ואמריקה ערכו מטה-אנליזה שכללה 2,727 חולים מ-16 מחקרים, במטרה לקבוע את שכיחות וגורמי הסיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

המשתתפים קיבלו חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה או Iodixanol במתן תוך-עורקי והחוקרים עקבו אחר העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום המשתתפים בכל קבוצה.

העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום עמדה על 0.06 מ”ג לד”ל לאחר מתן Iodixanol, לעומת עליה של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. ההבדל היה בולט בעיקר בחולי CKD, בהם העליה המקסימלית ברמות קריאטינין עמדה על 0.07 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת 0.16 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

ההבדל ברמות קריאטינין המקסימליות היה החזק ביותר בחולי CKD שסבלו גם מסכרת, עם עליה מקסימלית של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת עליה של 0.33 מ”ג לד”ל לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

נפרופתיה בעקבות חומר ניגוד הוגדרה כעליה של 0.50 מ”ג לד”ל ברמת קריאטינין בתוך 3 ימים ממתן חומר הניגוד. השכיחות עמדה על 1.4% לאחר מתן Iodixanol, לעומת 3.5% לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. OR להתפתחות נפרופתיה בעקבות חומר-ניגוד לאחר חשיפה לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה עמד על 2.6 בהשוואה ל- Iodixanol. OR בחולי CKD עמד על 3.1 לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Iodixanol. OR בחולי CKD עם סכרת עמד על 2.7 לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה לעומת Iodixanol.

סכרת לבדה אינה גורם סיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

החוקרים טענו כי חומר ניגוד איזו-אוסמולרי הינו בטוח יותר והנזק הכלייתי פחות חמור. החוקרים ממליצים לבצע סקירה באמצעות שאלונים ו/או בדיקות מעבדה לזיהוי מחלה כלייתית וסכרת לפני חשיפה לחומר ניגוד. בחולים בסיכון גבוה לפגיעה כלייתית, עדיף להשתמש בחומר ניגוד איזו-אוסמולרי על חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

J Am Coll Cardiol 2006;48:692-699.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן