לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 שנים, 51.8% בנים) אשר סווגו לפי גיל ההיריון: אלו שנולדו מוקדם מאוד (0.9%), פגות מתונה (1.8%), פגות מאוחרת (7.6%), לידה מוקדם במועד (4.4%) או לידה במועד (85.2%).

הערכות קוגניטיביות הושלמו על-בסיס National Institutes of Health Toolbox (אוצר מילים, זיכרון, מהירות עיבוד), Rey Auditory Verbal Learning Test ו-Little Man Task.

המודלים כללו תקנון למצב סוציואקונומי, מדדים פוליגניים להערכת תפקוד קוגניטיבי, בריאות האם (סוכרת ויתר לחץ דם) וסיבוכים בלידה. התוצא העיקרי היה המדד הקוגניטיבי המשולב; תוצאים משניים כללו מדדים קוגניטיביים פרטניים (אוצר מילים/זיכרון).

בהשוואה לילדים שנולדו במועד, ילדים שנולדו פגים במידה מתונה (בשבועות 32–33) הציגו פערים קוגניטיביים משמעותיים, שהתבטאו בציון קוגניטיבי כללי נמוך (β = -0.36) וכן בביצועים ירודים במשימות אוצר מילים (β = -0.36), זיכרון עבודה (β = -0.27), זיכרון אפיזודי (β = -0.32) וזיכרון מושהה קצר-טווח (β = = -0.36) וזיכרון מושהה ארוך טווח (β = -0.29).

בילדים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון תועדו התוצאות הגרועות ביותר לפי מדד קוגניטיבי משולב (β = -0.35, p<0.001), עם ציונים נמוכים יותר בהערכת אוצר מילים, זיכרון עבודה, זיכרון אפיזודי והן זיכרון מושהה קצר-טווח וארוך טווח וזמני תגובה ויזואלית נמוכים יותר (β של 0.19- עד 0.33-).

הן מדד פוליגני לתפקוד קוגניטיבי (β = 0.14) והן מצב סוציואקונומי (β = 0.26) ניבאו באופן בלתי-תלוי תוצאות קוגניטיביות טובות יותר.

לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדים קוגניטיביים בין ילדים שנולדו לאחר 34-36 שבועות הריון (פגות מאוחרת) או 37-38 שבועות היריון (לידה מוקדם במועד) ואלו שנולדו במועד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי ילדים שנולדו לפני 34 שבועות היריון מצויים בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות ללא תלות בגורמים גנטיים או סביבתיים.

JAMA Netw Open, Apr 14, 2025

לידיעה במדסקייפ