האם יש תועלת לחסימת קולטנים לקנבינואידים בטיפול בתסמונת דחק בתר-חבלתית? (מתוך הכנס השנתי ה-32 מטעם ה-Anxiety Disorders Association of America)

מבדיקות הדמיה של המוח עולה כי במוחם של חולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית ישנו ביטוי מוגבר של קולטנים לקנבינואידים, ועולה אפשרות כי מדובר ביעד אפשרי לטיפול בהפרעה זו.

באמצעות בדיקת PET (Positron Emission Tomography) החוקרים מצאו כי ביטוי הקולטן CB1 מוגבר באמיגדלה ובסינגולייט הקדמי בחולים עם PTSD, בהשוואה לביקורות בריאות.

מהמחקר ההדמייתי בו נערכה השוואה בין ביקורות בריאות (15 משתתפים) ובין חולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (15 חולים), עולה כי ביטוי הקולטן CB1 היה מוגבר הן באמיגדלה והן בסינגולייט הקדמי. בנוסף לביטוי מוגבר של CB1, החוקרים זיהו הבדלים מעניינים מאוד בין המינים, כאשר ביטוי CB1 היה גבוה יותר בנשים, בהשוואה לגברים, בקבוצת החולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית ובקבוצת הביקורות הבריאות.

עוד זוהתה קורלציה בין ביטוי מוגבר של CB1 ובין חרדה מוגברת ורגישות לאירועי דחק, אך לא זוהה מתאם עם דיכאון. הממצאים מעניינים גם מאחר וכאשר החוקרים התמקדו במחקרים בנושא דיכאון, נראה כי העדויות בנושא הפרעה בתפקוד קולטן CB1 היו הרבה יותר בולטות עבור הפרעות חרדה, מאשר הפרעות דיכאון.

עוד זוהתה קורלציה בין ביטוי בולט יותר של CB1 ובין ערכים נמוכים יותר בדם של קורטיזול ו-Anandamide.

החוקרים מאמינים כי בתגובה להפרעה בתפקוד האנדו-קנבינואידי חל קישור מוגבר לקולטני CB1, כאשר התוצאה הינה ביטוי-יתר של הקולטנים.

מתוך הכנס השנתי ה-32 מטעם ה-Anxiety Disorders Association of America

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן