תוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Annals of Hematology תומכות בעדויות ממחקרים קודמים, שהדגימו תועלת במתן Deferasirox (אקסג’ייד) להסרת ברזל בשריר הלב, בשילוב עם ירידה ברמות הברזל בכל הגוף.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הצטברות של חלקיקי ברזל בשריר הלב (סידרוזיס של שריר הלב) היא סיבה מובילה לתחלואה ותמותה לבבית בחולים עם ביתא-תלסמיה, המקבלים עירויי דם לעיתים קרובות. טיפול מתאים בסופחי ברזל עשוי למנוע את ההשפעות המזיקות של העמסת-יתר של ברזל על הלב. בדיקת MRI T2* הינה אפשרות בלתי-פולשנית להערכת רמות הברזל ברקמות, ומשמשת לזיהוי וניטור חולים עם רמות ברזל גבוהות. במחקר הנוכחי בדיקות אלו שימשו לניטור אחר סידרוזיס לבבי במדגם שכלל 19 חולים עם ביתא-תלסמיה מייג’ור, עם עומס ברזל משמעותי, שקיבלו טיפול בסופחי-ברזל עם Deferasirox, במשך תקופה של 18 חודשים.
מהתוצאות עולה כי Deferasirox הביא לשיפור מובהק בבדיקת T2* של הלב, מ-17.2 ± 10.8 ms בתחילת המחקר, ל-21.5 ± 12.8 ms (25.0%+, p=0.02). כמו כן, תועדה ירידה נלווית בחציון רמות פריטין בדם, מ-5,497 ננוגרם למ”ל בתחילת המחקר, ל-4,235 ננוגרם למ”ל (23.0%-, p=02001), ובריכוז הממוצע של ברזל בכבד, מ-24.2 ± 9.0 מ”ג ברזל לגרם משקל יבש בתחילת המחקר ל-17.6 ± 12.9 מ”ג ברזל לגרם משקל יבש (27.1%-, p=0.01).
השיפור תועד בחולים בדרגות שונות של סידרוזיס לבבי, כולל חולים עם T2* לבבי של פחות מ-10 ms, עדות לעומס הברזל הגבוה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו תומכים במתן Deferasirox לטיפול ומניעת העמסת יתר של ברזל על שריר הלב, וכן להפחתת רמות הברזל בכל הגוף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!