ממחקר חדש עולה כי הצבת סטנט דחופה ב-Internal Carotid Artery (ICA) יעילה במקרים של חסימה סימפטומטית.

שבץ איסכמי אקוטי בעקבות חסימה חוץ-גולגולתית של ICA מלווה לעיתים קרובות במוגבלות קשה או תמותה. במקרים מסוימים ביצעו רה-וסקולריזציה עם הצבת סטנט בעורק הקרוטידי

(Carotid Artery Stenting), אך עם זאת לא יודעים את בטיחות, קצב התיעול מחדש

(recanalization)  והתוצאות הקליניות של הפרוצדורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 25 נבדקים עם חסימה של ICA, במהלך תקופה של 38 חודשים, שעברו אנגיוגרפיה צרברלית, מתוך כוונה לבצע רה-וסקולריזציה. הגיל ממוצע של המשתתפים היה 62 עם חציון מדד National Institute of Health Stroke Scale (NIHSS) של 14. 15 מהמשתתפים הגיעו במהלך 6 השעות הראשונות מתחילת התסמינים (קבוצה 1), יתר 10 המשתתפים סבלו מאי-יציבות נוירולוגית תת-חריפה בשל חסימת ICA (קבוצה 2).

23 מבין 25 הנבדקים (92%) עברו רה-וסקולריזציה מוצלחת באמצעות Carotid Artery Stenting. הנבדקים בקבוצה 1 היו צעירים יותר עם סיכוי גדול יותר לחסימה מחזורית ומדד NIHSS גבוה יותר. עם זאת, לנבדקים בקבוצה 2 היה סיכוי גבוה יותר לשיפור קליני מוקדם, שהוגדר כירידה של לפחות 4 נקודות במדד NIHSS ומדד Rankin מעודכן של 2 או פחות, ביום 30 של תקופת המעקב.

תופעות הלוואי היו חסרי חשיבות קלינית – דימום אסימפטומטי בנבדק אחד ודיסקציה ללא הגבלת זרימה באחר. 8 מהנבדקים שטופלו ב-t-PA סיטסמי וסטנט ICA אקוטי, לא סבלו מסיבוכים רציניים.

נראה שטיפול אנדווסקולרי במקרה של חסימת ICA אקוטית מלווה בקצב תיעול מחדש גבוה והוא יחסית בטוח בחולים אלו. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע לאילו חולים הסיכויים הטובים ביותר להרוויח מן הטיפול.

מגבלות המחקר כללו בין היתר, מדגם רטרוספקיבי, העדר קבוצת ביקורת או קבוצת טיפול אלטרנטיבית והטיית בחירה פנימית של חולים שנבחרו לעבור רה-וסקולריזציה.

לסיכום, התערבות אנדווסקולרית הולכת ותופסת חלק חשוב בכל הקשור לטיפול בשבץ בעקבות חסימה תוך-גולגולתית. ייתכן שיש לשקול התערבות זו בחולים מסוימים עם חסימת ICA אקוטית ותסמיני הידרדרות נוירולוגית. תוצאות המחקר מראות כי הצבת סטנט או ביצוע אנגיוגרפיה במקרים של חסימה אקוטית של ICA היא אפשרית, בטוחה ועשויה להביא לשיפור נוירולוגי מוקדם.

Stroke. Published online Oct. 13, 2005

לידיעה במדסקייפ