המאמר מתאר תוצאות משניות וניתוחי פוסט הוק ממחקר MOSAIC, מחקר שלב 4 רב מרכזי, פתוח וללא קבוצת ביקורת, שבחן את השפעת אפרמילסט על דלקת היקפית וצירית בדלקת מפרקים פסוריאטית באמצעות MRI של כל הגוף. אפרמילסט הוא מעכב פומי של פוספודיאסטראז 4, המאושר לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית ובמחלות דלקתיות נוספות.
המחלה עשויה להתבטא בדלקת מפרקים, דקטיליטיס, אנתזיטיס וספונדיליטיס, ולעיתים גורמת לנזק מבני מוקדם ולמוגבלות תפקודית משמעותית.
במחקר נכללו 123 מטופלים, מהם 122 קיבלו אפרמילסט במינון 30 מ״ג פעמיים ביום במשך 48 שבועות, עם אפשרות להמשיך מתוטרקסט במינון יציב. בדיקות MRI של היד הפגועה ביותר ושל כל הגוף בוצעו בתחילת המחקר, בשבוע 24 ובשבוע 48. הסריקות העריכו מפרקים ואנתזות היקפיים, עמוד שדרה, מפרקי העצה והכסל, ירכיים, ברכיים ועקבים, באמצעות כמה מערכות ניקוד מאומתות. קוראי ההדמיה היו סמויים למועד הסריקה ולנתונים הקליניים.
לאחר 24 ו־48 שבועות נצפתה ירידה מובהקת בדלקת הכוללת, בדלקת ההיקפית ובדלקת במפרקים ההיקפיים. נצפתה גם ירידה בנגעים דלקתיים בעמוד השדרה לפי שיטת CANDEN. השיפור היה בולט יותר בקרב מטופלים עם פעילות מחלה בינונית בתחילת המחקר לעומת מטופלים עם פעילות גבוהה. המחקר מספק עדות הדמייתית אובייקטיבית לכך שאפרמילסט עשוי להפחית דלקת לא רק בידיים, אלא גם באנתזות ובמבנים ציריים.
ייחודו של המחקר הוא השימוש ב־MRI של כל הגוף, המאפשר להעריך באותה בדיקה את הפיזור הרחב והמגוון של המחלה. השיטה עשויה להשלים בדיקה גופנית, שקשה באמצעותה לזהות דלקת בעמוד השדרה או באנתזות עמוקות. עם זאת, למחקר מגבלות חשובות: לא הייתה קבוצת פלצבו, הטיפול וההערכות הקליניות לא היו סמויים, מספר המטופלים עם מעורבות צירית היה קטן, וציוני הדלקת הבסיסיים בחלק מהאזורים היו נמוכים. בנוסף, טרם הוגדר שינוי מינימלי בעל משמעות קלינית במדדי MRI מסוימים.
החוקרים מסיקים שאפרמילסט שיפר מדדים אובייקטיביים של דלקת היקפית וצירית לאחר 24 ו־48 שבועות. עם זאת, נדרש מחקר אקראי ומבוקר גדול יותר כדי לאשר שהשינויים נובעים מהטיפול, להעריך את משמעותם הקלינית ולקבוע אילו מטופלים צפויים להפיק את התועלת המרבית.
Østergaard M, Lambert RGW, Maksymowych WP, et al. Effect of apremilast on whole-body magnetic resonance imaging of peripheral and axial inflammation in patients with psoriatic arthritis. Ann Rheum Dis. 2026;85:1277-1289. doi:10.1016/j.ard.2026.04.010
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!