בטיחות מעכבי VEGF סביב אירועים קרדיווסקולאריים

מקור: JAMA Ophthalmol

בחולים שטופלו בזריקות מעכבי VEGF סביב אבחנה של אירוע מוחי או אוטם לבבי לא תועד סיכון מוגבר לתמותה או סיבוכים מג’וריים, כך עולה מנתונים חדשים מבוסטון שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות בארצות הברית (2005-2025) במטרה לקבוע אם לזריקות עיניות של מעכבי VEGF סביב מועד אירוע קרדיווסקולארי השפעה על ההישרדות וסיבוכים מג’וריים.

החוקרים זיהו חולים שנחשפו בעברו לטיפול במעכבי VEGF וחוו אירוע מוחי או אוטם לבבי. אלו שקיבלו זריקה בתקופה שבין 14 ימים לפני האירוע הקרדיווסקולארי ועד 6 שבועות לאחר האירוע הותאמו לביקורות עם היסטוריה קודמת של זריקות מעכבי VEGF, אך לא בתוך שלושה חודשים לפני או אחרי האירוע.

המדגם המותאם של חולים שנחשפו לזריקות מעכבי VEGF כלל 1,526 חולים שחוו אירוע מוחי (גיל ממוצע של 72.1 שנים, 53.9% נשים) ו-1,523 חוו אוטם לבבי (גיל ממוצע של 71.4 שנים, 46.9% נשים).

התוצאים הקליניים כללו תמותה מכל-סיבה, חסרים נוירולוגיים שנותרו לאחר אירוע מוחי ואי-ספיקת לב סיסטולית לאחר אוטם לבבי, כפי שנקבע לאחר שלושה חודשים ושנה אחת. החוקרים השלימו גם ניתוח שהתמקד בזריקות שניתנו בתוך 14 ימים לפני האירוע הקרדיווסקולארי ובחנו את התוצאות בין מעכבי VEGF שונים.

בהשוואה לביקורות, באלו שקיבלו טיפול בזריקות מעכבי VEGF סביב מועד אבחנה של אירוע מוחי תועד סיכון מופחת לתמותה לאחר שלושה חודשים (סיכון יחסי של 0.39) ושנה אחת (סיכון יחסי של 0.52) וסיכון מופחת לחסרים נוירולוגיים ממושכים לאחר שלושה חודשים (סיכון יחסי של 0.64) אך לא לאחר שנה אחת.

באלו שקיבלו טיפול במעכבי VEGF סביב מועד אוטם לבבי תועד סיכון מופחת לתמותה לאחר שלושה חודשים ושנה אחת (סיכון יחסי של 0.34 וסיכון יחסי של 0.58, בהתאמה, p<0.001 בשני המקרים) וסיכון מופחת לאי-ספיקת לב לאחר שלושה חודשים (סיכון יחסי של 0.65, p=0.02), אך לא לאחר שנה אחת.

הסיכון המופחת לתמותה נותר גם כאשר החשיפה הוגבלה לזריקות שניתנו בתוך 14 ימים לפני אירוע קרדיווסקולארי, אך ההבדלים בסיכון לחסרים נוירולוגיים ואי-ספיקת לב הפכו ללא מובהקים סטטיסטית.

התוצאים לא היו שונים בחלוקה לפי בחירת תכשיר מעכב VEGF (Aflibercept, Bevacizumab או Ranibizumab).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח הממצאים אין צורך בדחיית טיפול במעכב VEGF או שינוי הטיפול סביב אבחנה של אירוע קרדיווסקולארי וכי ניתן להמשיך בטיפול התרופתי ללא שינוי.

JAMA Ophthalmol, March 26, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן