האם בדיקת MRI טובה יותר באבחנה מוקדמת של ממאירות בחלל האף והלוע?

מקור: Cancer

בדיקת MRI הדגימה רגישות של מעל 90% בזיהוי ממאירות נזופרינגיאלית, עם שיעורי אבחנה גבוהים יותר מהערכה אנדוסקופית, כאשר ההבדל היה בולט במיוחד בזיהוי גידולים בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שאנדוסקופיה נזופרינגיאלית עם ביופסיה עדיין מהווה את הכלי האבחנתי הטוב ביותר במטופלים חיוביים ל-EBV, הרגישות לזיהוי ממאירות נזופרינגיאלית בשלב מוקדם מוגבלת עקב קשיים בזיהוי נגעים קטנים או נגעים בתת-רירית.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 814 מטופלים בגילאי 30-69 שנים, חיוביים לזיהום ב-EBV, שהתגוררו בדרום סין בין אוקטובר 2014 עד נובמבר 2018. המשתתפים השלימו אנדוסקופיה נזופרינגיאלית ובדיקת MRI, כאשר ממצאים חשודים באחת הבדיקות הובילו להשלמת אנדוסקופיה חוזרת עם ביופסיה.

המעקב אחר אבחנות גידולים ממאירים נמשך עד אוקטובר 2023, תוך הישענות על מספר אמצעים, כולל ראיונות טלפוניים, ביקורי בית ומאגרי סרטן מקומיים.

תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי אבחנת ממאירות נזופרינגיאלית לאורך חמש שנים באופן כולל ולפי שלב הגידול, שיעורי תוצאות שליליות-שגויות. תוצאי סיום משניים כללו את רגישות, סגוליות, ערך מנבא חיובי ושיעור הפניות.

מהנתונים עולה כי בדיקת MRI הדגימה שיעורי אבחנה גבוהים יותר של ממאירויות נזופרינגיאליות בהשוואה להערכה אנדוסקופית (36.9 לעומת 25.8 מקרים ל-1000 אנשים, p=0.007), עם זיהוי טוב יותר משמעותית של גידולים בשלב מוקדם יותר (20.9 לעומת 12.3 מקרים ל-1000 אנשים, p=0.020).

שיעור תוצאות שליליות-שגויות היה נמוך יותר משמעותית עם MRI לעומת בדיקה אנדוסקופית (3.0 לעומת 14.9 מקרים ל-1,000 אנשים, p=0.024), כאשר בדיקת MRI הדגימה רגישות גבוהה יותר (93.8% לעומת 65.6%, p=0.007).

בהשוואה לאנדוסקופיה, בדיקת MRI הדגימה סגוליות נמוכה יותר (84.0% לעומת 92.8%, p<0.001) וערך מנבא חיובי נמוך יותר (19.6% לעומת 27.6%, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאורך תקופה של חמש שנים, בדיקת MRI יחידה עדיפה על הערכה אנדוסקופית לזיהוי גידולים ממאירים בחלל האף והלוע, בפרט גידולים בשלב מוקדם. באלו עם ממצאים חיוביים בבדיקת MRI וביופסיה שלילית, מומלץ מעקב הדוק עם בדיקות סרולוגיות ל-EBV והערכה אנדוסקופית לאורך שלוש שנים.

Cancer, March 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|17/06/2026

מטרת המחקר הייתה לפתח אבטיפוס של אפליקציה טיפולית דיגיטלית לטלפון נייד, המספקת ייעוץ חינוכי ורכיבים של CBT לטיפול בתסמיני טנטון כרוני, ולבדוק את יעילותה ובטיחותה במשך 16 שבועות במטופלים המדווחים על טנטון כרוני מציק

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

מקור: Laryngoscope
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|06/05/2026

המאמר מציג טכניקה אנדוסקופית חדשנית המיועדת לתיקון נקבים נרחבים במחיצת האף (Nasal Septal Perforation – NSP), שהם אתגר כירורגי משמעותי בשל המחסור ברקמה וסקולרית זמינה לסגירה ללא מתח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן