מתן Aflibercept במינון 8 מ”ג בזריקה לתוך הזגוגית הובילה לשיפור בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר במגוון רחב של חולים עם בצקת מקולארית משנית לסוכרת, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Academy לשנת 2024.
במסגרת מחקר PHOTON ביקשו החוקרים לקבוע אם Aflibercept במינון 8 מ”ג ו-2 מ”ג עושי להביא לשיפור דומה בראיה במגוון רחב של חולים עם מאפיינים דמוגרפיים שונים ואבחנה של בצקת מקולארית משנית לסוכרת.
המשתתפים במחקר חולקו באקראי לקבלת Aflibercept במינון 8 מ”ג כל 12 שבועות (328 חולים) או 8 מ”ג כל 16 שבועות (163 חולים) לאחר קבלת שלוש מנות חודשיות, או Aflibercept במינון 2 מ”ג כל 8 שבועות (167 חולים) לאחר חמש מנות חודשיות.
התוצא העיקרי היה השינוי בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר מתחילת המחקר עד לאחר 86 שבועות, עם הערכות שהושלמו לפי גיל, מין, גזע ומוצא אתני של המשתתפים, כמו גם הערכת עובי רשתית מרכזית וחדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר בתחילת המחקר .
לאחר 96 שבועות, חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר הממוצעת בגברים עמדה על 8.2+ אותיות בקרב מטופלים ב- Aflibercept במינון 2 מ”ג, 8.2+ אותיות בקרב מטופלים ב- Aflibercept במינון 8 מ”ג כל 12 שבועות ו-8.5+ מ”ג עם Aflibercept במינון 8 מ”ג כל 16 שבועת, עם שינויים של 8.7+, 9.8+ ו-5.9+ אותיות, בהתאמה, בנשים.
בחלוקה לפי גיל, בקרב צעירים מתחת לגיל 55 שנים תועד שינוי של 10.8+, 10.7+ ו-9.6+אותיות, בהתאמה, כאשר באלו בגילאי 55-64 שנים תועדו שינויים של 7.1+, 8.1+ ו-8.6+ אותיות, בהתאמה. באלו בגילאי 65-74 שנים תועדו שינויים ממוצעים של 8.4+, 8.8+ ו-6+ אותיות.
החוקרים מדווחים על תוצאות דומות בחלוקה לפי גזע ומוצא אתני, כמו גם בחלוקה לפי חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר ועובי שכבת רשתית מרכזית בתחילת המחקר, ללא הבדלים משמעותיים קלינית בין תתי הקבוצות השונות.
עם זאת, בקרב משתתפים עם חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר שהייתה גרועה יותר תועד שיפור גדול יותר בהשוואה לאלו עם חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר שהייתה טובה יותר בתחילת המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן Aflibercept במינון 8 מ”ג הדגים שיפור בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר ללא תלות בגיל, מין, גזע, מוצא, עובי רשתית מרכזית או חדות ראיה.
מתוך כנס Academy
לידיעה ב-Healio
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראבינועם אופיר
18.3.2026ברכות לכותב. עם זאת, המאמר הרלוונטי הראשון- הממומן, שפורסם בלנצט ב-2024, מוסיף פרט קריטי: המדד של בצקת /יובש המקולה שונה: לא עוד לפי אנטומיה של יובש אלא לפי קריטריון מספרי - מקולה תיחשב יבשה כל עוד עובייה פחות מ-400 מיקרון!! (בד'כ מעל 280 מיק' כבר יש בצקת). ולכן במקום לטפל ולהזריק במקרים של- נניח- 350 מיקרון, החוקרים האריכו את המרווחים בין הזריקות כל עוד העובי לא הגיע ל- 400 מיקרון, כלומר גם במצב של בצקת משמעותית. ולכן ניתן היה להאריך לכאורה את המרווחים בין הזריקות למשך חודשים ! ועוד, במאמר הדגל של ה- DRCR.net (2020) הם היו זקוקים לעזרה של לייזר בכמעט 45% מהעיניים בעת טיפול חודשי באפליברספט 2 מ'ג. (תוצאות 2 מ'ג ו-8 מ'ג במחקר המוצג כאן היו דומות). הירידה בראיה הופיעה רק בשנה השלישית, בתנאי real world, כמו שלרוב קורה, ולכן השיפר בראיה בשנתיים הראשונות אינו מדד, ובעיקר כשהבצקת המסוכנת נותרה מאד גבוהה. ועוד, ערבו כאן את 2 הפתוגנזות לבצקת (מיקרואנוריזמות ו-traction) לקבוצה אחת וההמלצה הטיפולית היתה משותפת לשתיהן.
לסיכום - יש סיכונים כבדים ובלתי נמנעים כאשר משנים את הגדרת הבצקת לפי מספרים במקום לפי אנטומיה.