בדיקות מעבדה אוטומטיות עשויות לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (Am J Clin Path)

<!–

–>

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מערכת אוטומטית לביצוע בדיקות מעבדה עשויה לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (AIHA). החוקרים מישראל, בראשות ד”ר פרום, כותבים כי לא ברור עד כמה שימושית מבחינה קלינית מערכת בדיקות אוטומטיות של חולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית לזיהוי AIHA. הם מסבירים כי מתן טיפול מוקדם לחולים הסובלים מ-AIHA גורר הפחתה בסימפטומים ועשוי אף להפחית את שיעורי התמותה.

במסגרת המחקר עברו חולים ללא היסטוריה של אנמיה, שנתקבלו בהם ערכי המוגלובין נמוכים מ-10g/dL ונפח כדורית ממוצע של 80µm3 (או 80fL) ומעלה, בדיקות ספירת רטיקולוציטים. במידה והספירה הבלתי מתוקנת עמדה על ערך של 2% ומעלה מתוך ספירת התאים האדומים , בוצעה בדיקת אנטי-גלובולין ישירה (DAT).

מתוך 784,185 ספירות הדם המלאות שבוצעו במהלך 28 חודשים, נחפשה אנמיה נורמוציטית ב-3,841 (0.49%) מקרים, בינהם 424 (11.04%) שבהם נתקבלו ספירות רטיקולוציטים של 2% ומעלה. במקרים שבהם הופיעה עליה בספירת הרטיקולוציטים, נתקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ה-DAT ב-52 מקרים (12.3%).

33 (83%) מתוך 40 החולים שלגביהם היה מידע רפואי זמין, לא אובחנו ב-AIHA על-ידי הרופא שלהם, 11 (28%) טופלו באמצעות סטרואידים, 6 (15%) אושפזו וב-2 חולים (5%) הופסקה נטילת תרופות שנחשדו כגורמות לאנמיה ההמוליטית.

מגבלות המחקר כללו את קביעתו של ערך סף מסוים המגדיר את האנמיה על-פי ספירת הרטיקולוציטים, קשיים בהכללת הממצאים במערכות אחרות, ומידע רפואי זמין אודות 40 (77%) מתוך 52 החולים בלבד.

החוקרים כותבים כי בדיקות המעבדה האוטומטיות בחולים אלה מפחיתה את מספר הביקורים אצל הרופא, ובחלק מהחולים מאפשרת איבחון ומתן טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. הם מסכמים כי הממצאים תומכים בשימוש בבדיקות אלה בחולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית וכי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם ניתן להכליל את הממצאים גם במערכות אחרות.

לידיעה במדסקייפ

Am J Clin Path. 2005;124:1-4