נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי מלווה בעליה בסיכון להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים בחולים ללא היסטוריה של הפרעת קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. בחולים עם נפח רקמת שומן הגדול ביותר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לאלו עם הנפח הקטן ביותר.
החוקרים בחנו את הקשר בין נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי ובין היארעות פרפור פרוזדורים באוכלוסייה הכללית מאזור קופנהגן. הם זיהו 2,292 משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 59.4 שנים, 54% נשים) ללא היסטוריה קודמת של פרפור פרוזדורים ותפקוד כלייתי תקין.
המשתתפים השלימו בדיקת CTA של הלב להערכת נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי, כאשר הושלם כימות וסיווג לרבעונים של בדיקות ההדמיה.
התוצא העיקרי היה הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים, תוצא סיום משני היה תמותה מכל-סיבה, כפי שנקבע לאורך חציון מעקב של 7.7 שנים.
מהנתונים עולה כי 123 משתתפים (5.4%) פיתחו פרפור פרוזדורים, מקביל לשיעורי היארעות של 7.2 מקרים ל-1000 שנות-אדם. כל עליה של סטיית תקן אחת בנפח רקמת שומן אפיקרדיאלי לוותה בעליה של 29% בסיכון לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון מתוקן של 1.29, P=0.01).
הסיכון האבסולוטי לפרפור פרוזדורים עלה מ-4.6% ברבעון התחתון של נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי ל-11.4% ברבעון העליון (P<0.001), ללא הבדלים משמעותיים בסיכון המצטבר לתמותה.
ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי ובין גיל, מין זכר, מדד מסת גוף, צריכת אלכוהול, הרגלי עישון ונוכחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (p<0.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מדדים מסורתיים דוגמת מדד מסת הגוף אינן משקפים באופן מלא את הסיכון לפרפור פרוזדורים על-רקע רקמת שומן אפיקרדיאלי. מאחר והפחתת משקל וטיפול תרופתי עשויים להשפיע על רקמת השומן, זיהוי גורם סיכון זה מספק הזדמנות להתערבות במטרה למנוע את הפרעת הקצב.
Eur Heart J, July 31, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!