חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם, אירועים מוחיים נפוצים יותר בנשים לעומת גברים בצעירים עד גיל 45 שנים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את התרומה של גורמי סיכון מסורתיים ולא-מסורתיים (דוגמת מיגרנה, תרומבופיליה) להתפתחות אירוע מוחי במבוגרים צעירים.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי שהתבסס על מאגר Colorado’s All Payer Claims Database (שנים 2012-2019). הם זיהו אירועים מוחיים ראשונים במבוגרים צעירים בגילאי 18-55 שנים, התאימו להם שלוש ביקורות ללא אירוע מוחי לפי מין, גיל, סוג ביטוח ותקופה שקדמה לאירוע המוחי.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין אירוע מוחי ובין מספר גורמי הסיכון לפי סוג ולאחר מכן הושלם חישוב להערכת הסיכון המיוחס לאוכלוסייה.

מדגם המחקר כלל 2,618 מקרים (52% נשים; 73.3% אירועים מוחיים איסכמיים) ו-7,827 ביקורות. כל גורם סיכון מסורתי או לא-מסורתי נוסף לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בכל קבוצות הגיל והמין.

במבוגרים בגילאי 18-34 שנים, חלק גדול יותר מהאירועים המוחיים נקשר עם גורמי סיכון לא-מסורתיים (סיכון מיוחס לאוכלוסייה: 31.4% בגברים ו-42.7% בנשים) בהשוואה לגורמי סיכון מסורתיים (25.3% בגברים ו-33.3% בנשים).

התרומה של גורמי סיכון לא-מסורתיים פחתה עם הגיל (19.4% בגברים ו-27.9% בנשים בגילאי 45-55 שנים). התרומה של גורמי סיכון מסורתיים הגיעה לשיא בקרב אלו בגילאי 35-44 שנים(32.8% בגברים ו-39.7% בנשים). יתר לחץ דם היה גורם הסיכון המסורתי החשוב ביותר ותרומתו גדלה עם הגיל (סיכון מיוחס לאוכלוסייה של 27.8% בגברים ו-26.7% בנשים בגילאי 45-55 שנים). מיגרנה הייתה גורם הסיכון הלא-מסורתי החשוב ביותר ותרומתה פחתה עם הגיל (סיכון מיוחס לאוכלוסייה של 20.1% בגברים ו-34.5% בנשים בגילאי 18-35 שנים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון לא-מסורתיים חשובים כמו גורמי סיכון מסורתיים בהתפתחות אירועים מוחיים בנשים וגברים צעירים ועם קשר הדוק יותר עם התפתחות אירועים מוחיים במבוגרים מתחת לגיל 35 שנים.

Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes, March 26, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן