מבין החולים עם דום לב בכותלי בית החולים, בקרב אלו עם אבחנה של COVID-19 תועדו שיעורי הישרדות ושיעורי חזרת דופק ספונטאני שהיו נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים מארצות הברית בחנו את הנתונים אודות 24,915 חולים (גיל ממוצע של 65 שנים; 40% נשים) מ-286 בתי חולים בתכנית Get With the Guidelines Resuscitation Registry של איגוד הלב האמריקאי. כל החולים אובחנו עם דום לב באשפוז בין מרץ ועד דצמבר בשנת 2020. מבין אלו, 23.7% אובחנו עם COVID-19.
בהשוואה לחולים ללא COVID-19, אלו עם הזיהום הנגיפי היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים, קצב התחלתי שאינו מתאים למכת חשמל ושכיחות גבוהה יותר של טיפול תוך-ורידי בוזופרסורים והנשמה מכאנית.
בקרב חולים עם COVID-19 תועדו שיעורי הישרדות נמוכים יותר עד לשחרור מבית החולים (11.9% לעומת 23.5%; סיכון יחסי מתוקן של 0.65, p<0.001) וחזרת דופק ספונטאנית (53.7% לעומת 63.6%; סיכון יחסי מתוקן של 0.86, p<0.001), בהשוואה לאלו ללא COVID-19.
בנוסף, בקרב חולים עם COVID-19 תועדה שכיחות גבוהה יותר של מכת חשמל מאוחרת (27.7% לעומת 36.6%; סיכון יחסי של 1.3, p=0.003), אך לא תוארו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי טיפול מאוחר באפינפרין.
שיעורי הישרדות וחזרת דופק ספונטאנית נטו לטובת קבוצת החולים ללא COVID-19 בקרב אלו עם אבחנות לא-ניתוחיות, באלו ביחידות טיפול נמרץ ובחולים שקיבלו מכת חשמל או אפינפרין באופן מיידי.
למרות ששיעורי הישרדות של 11.9% בחולים עם COVID-19 ודום לב באשפוז הם נמוכים, שיעורים אלו הו גבוהים יותר משיעורים של 0-3% עליהם דווח בתחילת המחלה, אשר ככל הנראה משקפים את העומס הרב על מערכת הבריאות בשלב מוקדם של המגפה.
מאחר ושיעורי ההישרדות גבוהים יותר מכפי שדווח בעבר, החוקרים סבורים כי הזיהום הנגיפי לבדו אינו צריך לשמש כקריטריון להפסקת מאמצי החייאה בחולים מאושפזים.
JAMA Network Open 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!