גירוי חשמלי של הלוע עשוי לסייע בהאצת שיקום מנגנון הבליעה לאחר אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה של שלושה מחקרים אקראיים קטנים. ממצאי הסקירה הוצגו במהלך הכנס התשיעי מטעם ה-World Stroke Congress. החוקרים מצאו כי בחולים עם דיספגיה, גירוי חשמלי של הלוע לווה בשיפור קליני והדמייתי בדיספגיה, עם קיצור משך האשפוז בבית החולים, בהשוואה לחולים בקבוצת טיפול דמה.
במסגרת הסקירה ערכו החוקרים חיפוש אלקטרוני במאגרי Cochrane Library, PubMed ורשימת הפניות של המאמרים שנכללו בסקירה. הם כללו מחקרים אקראיים ומבוקרים שערכו השוואה בין גירוי חשמלי של הלוע ובין טיפול אחר בתוך שלושה חודשים מאירוע מוחי.
החיפוש העלה שלושה מחקרים מלאים (מחקר אחד שלא פורסם) עם סך כולל של 66 משתתפים, בגיל ממוצע של 72 שנים, מדד National Institutes of Health Stroke Scale ממוצע של 10.2 נקודות, מדד DSRS (Dysphagia Severity Rating Scale) ממוצע של 7.2 נקודות (מבין 12 נקודות) וחציון מדד PAS (Penetration Aspiration Scale) של 26 נקודות (מבין 48 נקודות).
בתחילת המחקר, המשתתפים שחולקו באקראי לגירוי חשמלי היו במצב גרוע יותר, עם מדדי DSRS גבוהים יותר, כמו גם מדדי PAS ומדדי Modified Ranking Scale, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת. בהשוואה לטיפול דמה שבועיים לאחר אירוע מוחי, גירוי חשמלי לווה במדד PAS מצטבר נמוך יותר, עם בליעה פחות מסוכנת. עוד זוהתה מגמה לפיה משך האשפוז של חולים בקבוצת ההתערבות היה קצר יותר (47.4 לעומת 72 ימים, p=0.081). כפי שניתן היה לצפות, השימוש בגירוי חשמלי לא השפיע על מדד Modified Ranking Scale מאחר והמדד אינו כולל הערכת דיספגיה.
באלו עם מדד PAS של מעל 3, הטיפול לווה ביחס סיכויים של 0.13; באלו עם מדד DSRS של מעל 3 נקודות, יחס הסיכויים עמד על 0.2.
החוקרים מדווחים כי מסקירה של תתי-קבוצות שהוגדרו מראש עלה כי לגירוי חשמלי הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על מדדי PAS בחולים עם דיספגיה חמורה יותר (DSRS מעל 7 נקודות) ובחולים עם דימום תוך-מוחי (p=0.001).
מתוך כנס ה-WSC








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!