אפילפסיה קשורה לשיעור גבוה של תמותה מוקדמת, אך כיצד תורמת לכך מחלה פסיכיאטרית מקבילה? החוקרים היו מעונינים לבחון את השכיחות והסיכון לתמותה מוקדמת מסיבות חיצוניות כמו התאבדות, תאונות ותקיפה באנשים הסובלים מאפילפסיה עם או בלי מחלה פסיכיאטרית במקביל. נמצא, כי תחלואה פסיכיאטרית מקבילה היא גורם סיכון לתמותה בטרם עת בסובלים ממחלת האפילפסיה.
החוקרים בחנו את כל המטופלים שנולדו בין השנים 1954-2009 בשוודיה, שאובחנו במרפאת חוץ או בבית החולים עם אפילפסיה (כ-70,000 איש), עבור הסיכון והסיבות לתמותה מוקדמת. המטופלים הללו הושוו לקבוצת ביקורת מקבילה שהותאמה בגיל ובמין מהאוכלוסיה הכללית שכללה למעלה מ-660,000 משתתפים, וכן קבוצה של אחים של המטופלים שלא סבלו מהמחלה, קבוצה בת למעלה מ-81,000 משתתפים. החוקרים ערכו בדיקות רגישות כדי לבחון האם הסיכויים האלו הושפעו ממין, גיל, סוג ההתקפים, אבחנה פסיכיאטרית נוספת ותקופות זמן שונות לאחר האבחון עם מחלת האפילפסיה.
נמצא כי 8.8% מהמטופלים שסבלו מאפילפסיה מתו במהלך המעקב, בגיל חציוני של 34.5 (IQR 21·044·0) . החולים סבלו מסיכון גבוה מאוד לתמותה מוקדמת, כשיחס הסיכויים המותאם עמד על 11.1 (95% CI 10·611·6) , בהשוואה לקבוצת הביקורת, ו-11.4 בהשוואה לקבוצת האחים הבריאים (10·412·5). מבין מקרי המוות הללו, 15.8% נגרמו בשל סיבות חיצוניות, עם סיכוי גבוה לתאונה שלא מרכב (יחס סיכויים מותאם של 5.5, עם 95 % CI 4·76·5), והתאבדות (3.7, 3.3-4.2). מבין אלו שמתו בשל סיבות חיצוניות, 75.2% סבלו ממחלה פסיכיאטרית במקביל, כשנרשם קשר חזק לדיכאון במקביל (13, 10.3-16.6), ולשימוש לרעה בסמים (22.4, 18.3-27.3), בהשוואה לנבדקים ללא אפילפסיה וללא מחלה פסיכיאטרית מקבילה.
החוקרים מסכמים כי מחלה פסיכיאטרית מקבילה מהווה גורם חשוב בתמותה בטרם עת עם אפילפסיה. לדעתם, מניעה, זיהוי מוקדם וטיפול מתאים בתחלואה המקבילה צריכות להיות חלק חשוב מניהול מחלת האפילפסיה.
The Lancet 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!