מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות 2 אנאליזות שפורסמו בירחונים Heart ו Journal of the American College of Cardiology באפריל 2010, עולה כי גישת השליטה בקצב הלב (rhythm control strategy ) כרוכה בתמותה מוגברת תוך 45 יום מאוטם לבבי, ואינה כרוכה בתוצאות טובות יותר בחולי פרפור פרוזדורים עם אי ספיקת לב, בהשוואה לגישת השליטה במהירות קצב הלב (rate control strategy ).
המחקר הראשון הינו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 1,131 חולים עם פרפור פרוזדורים שהיו חלק ממחקר VALIANT (Valsartan in Acute Myocardial Infarction Trial). לחולים שנכללו במחקר הייתה היסטוריה של פרפור פרוזדורים פרפור פרוזדורים שאירע סביב אירוע של אוטם לבבי. החולים חולקו לשתי קבוצות הראשונה כללה 371 נבדקים שטופלו בגישת השליטה בקצב הלב, והשנייה כללה 760 נבדקים שטופלו בגישת השליטה במהירות קצב הלב.
מתוצאות מחקר זה עולה כי במהלך 3 שנות המעקב, 346 (30.6%) חולים נפטרו: 123 (33.2%) מהקבוצה הראשונה, ו 223 (29.3%) בקבוצה השנייה. לאחר תקנון, גישת השליטה בקצב הלב נמצאה כקשורה בתמותה מוקדמת מוגברת (0 45 ימים: יחס סיכון 1.9, 95% CI 1.2 to 3.0, p=0.004), אך לא בתמותה מאוחרת מוגברת (45 1,096 ימים: יחס סיכון 1.1, 95% CI 0.9 to 1.4, p=0.45). לא נמצא הבדל בשיעור היארעות מקרי שבץ (0 45 ימים: יחס סיכון 1.2, 95% CI 0.4 to 3.7, p=0.73; 45 1,096 ימים: יחס סיכון 0.6, 95% CI 0.3 to 1.3, p=0.21).
לדברי החוקרים, עפ”י ממצאיהם ניתן להסיק כי קיימות אוכלוסיות חולים בהן שימוש בטיפול אנטיאריתמי עשוי להדגים סיכון מוגבר לתמותה.
המחקר השני היה ניתוח רטרוספקטיבי של מחקר AF-CHF, שהשווה גישות טיפול בקצב הלב מול גישות טיפול במהירותו בחולים עם פרפרור פרוזדורים ואי ספיקת לב תסמינית. במחקר זה נכללו 1,376 חולים עם פרפור פרוזדורים, EF (ejection fraction) < 35%, ותסמיני אי ספיקת לב אשר חולקו אקראית לאחת משתי הגישות.
מתוצאות מחקר זה עולה כי במהלך מעקב של כ- 3 שנים, 445 (32%) נפטרו, ו 402 (29%)חוו החמרה באי ספיקת הלב. גישת הטיפול בקצב הלב לא הייתה בעלת יכולת ניבוי לתמותה קרדיו-וסקולארית (יחס סיכון 0.9, 95% CI: 0.70 to 1.16, p = 0.41), תמותה כללית (יחס סיכון 0.86, 95% CI: 0.69 to 1.08, p = 0.19) או החמרת אי ספיקת לב (יחס סיכון 0.86, 95% CI: 0.68 to 1.10, p = 0.23).
בניתוח שנועד לבודד את השפעת הקצב הקיים, קצב סינוס לא היה קשור בתמותה קרדיו-וסקולארית (יחס סיכון 1.22, 95% CI: 0.80 to 1.87, p = 0.35), תמותה כללית (יחס סיכון 1.11, 95% CI: 0.78 to 1.58, p = 0.57), או החמרת אי ספיקת לב (יחס סיכון 0.62, 95% CI: 0.37 to 1.02, p = 0.059).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!