פינה חדשה מאת ד”ר קובי שדה, עורך מדור אלרגיה: ”’אלרגן החודש” , והחודש – ניאומיצין

יש המון מה לספר וללמד על אלרגיה ובחרתי במדור האלרגיה לספר מדי חודש על אלרגן אחר שעשוי להשפיע על בריאותם של המטופלים שלנו. באמצעות סיפורו של אותו חומר או תרופה אני מקווה שנוכל ללמוד יותר על אלרגיה ותגובות חיסוניות, ממה להיזהר וכיצד להדריך את המטופלים שלנו.הבחירה הבלתי נמנעת של האלרגן הראשון עליו אספר נופלת על ניאומיצין שנבחר ל “אלרגן השנה של 2010” על ידי האיגוד האמריקאי לאלרגיה ממגע.ניאומיצין היא למעשה אנטיביוטיקה ותיקה מאד שלמרות שהיא איננה בשימוש בטבליות או בסירופים ניתן למצוא אותה במגוון רחב מאד של משחות רפואיות, טיפות עיניים ואוזניים .למעשה השימוש בחומר זה כטיפול מקומי כה גדול שחלק מהתכשירים עשויים להימכר למטופלי גם ללא צורך במרשם רפואי.להלן רשימה של התכשירים העיקריים המשווקות בארץ שמכילות אלרגן זה:
Dex-Otic דקס-אוטיק Dexamycin דקסאמיצין Dexefrin דקספרין Dermacombin דרמקומבין Dethamycin דתאמיצין Dethaphrine דתאפרין Hycomycin היקומיצין Hycocin היקוצין Otomycin אוטומיצין Otosporin אוטוספורין Betnesol-N בטנזול-N Bamyxin במיקסין Desoren דזורן Tevacutan טבעקוטאן Maxitrol מקסיטרול Maxitrol Ophth.Oint. מקסיטרול לעיניים Neo-Medrol נאו-מדרול Neocin נאוצין Polycutan פוליקוטאן
קשה להעריך את השכיחות המדויקת של אלרגיה לניאומיצין, אך היא כלל לא נדירה ולעיתים קרובות מתפספסת האבחנה ורופאים ולא תמיד מבינים הרופאים שהחמרה במצב העור או העיניים נובע בעצם מתגובה אלרגית למשחה שעליה הם המליצו.האלרגיה לניאומיצין היא בד”כ תגובה חיסונית המתווכת על ידי לימפוציטים מסוג T שמדובר למעשה ב DELAYED TYPE HYPERSENSITIVIT  והיא תתבטא בדלקת מקומית שמתפתחת בהדרגה ולא באופן מיידי מה שמקשה עוד יותר על אבחון הבעיה.לעיתים קרובות התגובה האלרגית מתפתחת רק לאחר שבוע ימים של טיפול ולא מייד מה שמוסיף לבלבול.האלרגיה לינאומיצין עשויה להתבטא בדלקת עור (“אקזמה”), דלקות עיניים, דלקת אזניים או דלקת באף – תלוי היכן הייתה החשיפה לתרופה.
בדיקות האלרגיה לסוג זה של תגובות מבוצע למשך 48-96 שעות אבל לעיתים התגובה בתבחין האלרגיה עשויה להופיע לאחר מספר ימים מה שמחייב הערכה מאוחרת הרבה יותר מהרגיל על ידי רופא האלרגיה.יש לזכור גם שניאומיצין שייכת לקבוצת “האמינוגליקוזידים”,  קבוצה שמשתייכים אליה תרופות אנטיביוטיות נוספות (כמו גראמיצין, אמיקצין וטובראמיצין) ולכן עשויה להתפתח תגובה חיסונית צולבת גם לתרופות אלו אשר ניתנו לעיתים קרובות באופן פראנטרלי ולכן קיים אז סיכון לתגובות אלרגיות מפושטות ורב מערכתיות בחולים הרגישים לניאומיצין.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן