חשיבות האיבחון המוקדם של החמרות COPD , הטיפול באישפוז והנחיות מתאימות להמשך טיפול בקהילה : הרצאתו של ד”ר דויד שטרית מכנס רפואה פנימית, פברואר 2010

בהרצאתו “החמרות של COPD ” מתוך כנס הרפואה הפנימית שהתקיים בפברואר האחרון, מציג ד”ר שיטרית את ההגדרות החדשות של המחלה, כשהדגש הוא על כך שהמחלה ניתנת לטיפול ומניעה.

ד”ר שיטרית מציין את השכיחות העולה של המחלה שצפוייה להיות מהמחלות הקטלניות ביותר בעשור הקרוב.

לעצם ניהול המחלה, מודגש הצורך באיבחון נכון שכולל לפחות בדיקת ספירומטריה אחת  . שיטרית מזכיר את היחס של 70% בין FEV1 ל-FEVC כקריטריון לאיבחון ביחד עם המידע על עישון, קוצר נשימה, שיעול. החומרה נקבעת לפי ערך ה-FEV1 .

לגבי הגדרת החמרה, אין למעשה שינוי בהגדרות והכוונה היא לחולה COPD שיצא מהאיזון (שינוי כמות ליחה, החמרה בקוצר נשימה וכד’) . כידוע כל חולה מפתח 2-3 החמרות במהלך שנה בממוצע, כשיש יחס בין החומרה לתכיפות ההחמרות.

החמרות קשורות כידוע לזיהומים ולאי ספיקת לב. איבחון מוקדם חשוב ואפקטיבי ותורם להורדת הסיכון להחמרות, ותמותה. שטרית מדגיש את הקשר בין מס’ החמרות ב-COPD לסיכון לתמותה שעולה ביחס ישר. גם הסיכון לאוטם שריר הלב ושבץ קשור למס’ ההחמרות.

מבחינת הטיפול באישפוז סוקר שיטרית את הבדיקות החשובות כולל בדיקת גזים (בעיקר בקשים יותר), צילום ריאה, וכיח, ואקג.  תפקוד ריאות במהלך אישפוז או לקראת שיחרור – תלוי במצב החולה, ובעיקר חשובה בחולים חדשים.   בחולים הקשים יותר יש מקום לאקו, וכן אנגיו סיטי. (לאיבחון PE) .

מבחינה טיפולית, מתבססים עדיין על אינהלציות, סטירואידים (לשבועיים בדר”כ), הערכה של צורך בחמצן ביתי לאחר השיחרור.

לאור הסיכון לזיהומים יש מקום לשקול אנטיביוטיקה, בעיקר בחולים שחוזרים לאישפוז, ופרמטרים קלינים אבחנתיים.

מבחינת לחץ דם ריאתי, חולה COPD יכול להיות עם עד 50 מ”מ כספית. מעל ערכים כאלה המתקבלים באקו יש לשקול אפשרות של PE , וטיפול בחמצן. (טיפול בתרופות ליל”ד ריאתי אינן יעילות לקבוצה זו).

לגבי השיחרור: ההמלצות לדעת ד”ר שיטרית צריכות להתבסס על ההנחיות . הדגשים הוא הפניה לשיקום ריאות (שזמין גם מבחינת סל הבריאות) והטיפולים התרופתיים שבהם יש שינויים ועדכונים בשנים האחרונות:  כיום מקובל שכל חולה מאושפז צריך לקבל טיפול משולב במשאפים (סימביקורט או סרטייד) וגם ספיריבה. בנוסף, חמצן למי שצריך.

להאזנה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן

לכניסה לדף סיקור כנס האיגוד לרפואה פנימית, פברואר 2010 , צוות רפואי בלבד, נא להקליק כאן

תיעוד ההרצאה באתר האיגוד הפנימי, בחסות אסטרה-זנקה, ייצרנית ומשווקת הסימביקורט.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן