החייאה באמצעות עיסוי בלבד בילדים : סקירת אורח של עקיבא אסתרסון של מחקר חדש מה-LANCET

לפניכם סקירה מפרי עטו של עקיבא אסתרסון בנושא הנ”ל על רקע מחקר חדש מה-LANCET.

מס’ הערות:

החייאה Hands Only CPR, הינה פעולה מקובלת בדום לב מבוגרים, יישום הנושא מתחיל להשתרש לאיטו  בתודעה של הקהל הרחב. 

באופן אישי, אני ממליץ  ללמד את הקהל הרחב החייאה רגילה, עם שיקול הדעת מתי ובאלו מקומות אפשר לבצע החייאה באמצעות עיסויים בלבד.

בברכה, שי לוי, עורך מדור רפואה דחופה

להלן סקירתו של עקיבא אסתרסון:


מחקר ראשון מסוגו מה Lancet של שבוע שעבר, אשר מוכיח שאכן בילדים ותינוקות Hands Only CPR איננו הפתרון. המחקר מציף את הבעייתיות בללמד עוברי אורח באופן גורף שאין צורך להנשים.

במחקר שנערך ביפן, מתוך 5170 ילדים עם דום לב, ל71% זוהה גורם לא-קרדיאלי (3675). 1004 מהם קיבלו החייאה ע”י עוברי אורח, ובאופן לא מפתיע סיכויי ההשרדות שלהם במצב נוירולוגי טוב היו גבוהים משמעותית מאלו שלא קיבלו החייאה (5.1% 51/1004 לעומת 1.5% 20/1293).

והפואנטה: בקרב ה1004 שקיבלו החייאה ע”י עוברי אורח, סיכויי ההשרדות במצב נוירולוגי טוב היו גבוהים משמעותית אם בוצעה החייאה רגילה (7.2% 45/624) לעומת ביצוע עיסויים בלבד (1.6% 6/380).

עם זאת, גם עיסויים בלבד היו (מעט) יותר טובים מכלום.

מכיוון שרוב מקרי דום הלב מחוץ לביה”ח הם של מבוגרים, החוקרים תומכים בעקרון של לימוד Compression Only CPR לעוברי אורח כברירת מחדל, אך טוענים שהורים, מורים, מצילים וכו’ צריכים ללמוד לבצע החייאה רגילה.

לעומתם במאמר-מערכת על הכתבה נטען שגישה זו תגרום לכך שרוב הילדים לא יזכו להנשמות, וסיכויי ההשרדות שלהם ירדו משמעותית.  על כן הם מציעים שתי אפשרויות: א. ללמד את הקהל הרחב החייאה רגילה, ואת שיקלו הדעת מתי לבצע עיסויים בלבד. ב. ללמד את הקהל הרחב עיסויים בלבד למבוגר והחייאה רגילה לילדים ותינוקות.

The Lancet, Early Online Publication, 3 March 2010

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן