צמצום היארעות של זיהומים במהלך ניתוחים/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מאמר המערכת הנוכחי סקר שני מאמרים שעסקו בצמצום שיעור הזיהומים בניתוחים. מאמר אחד בדק מהי ההשפעה של טיפול פרופילקטי למניעת זיהומים בסטפילוקוקוס אאורוס (ס”א) בקרב נשאים של חיידק זה  בנחירי באף. נמצא כי בקרב נשאי חיידק זה, אשר טופלו במשחת מופיריצין נזלית (לנחיריים) פעמיים ביום משך 5 ימים בנוסף לרחצה בכלורהקסידין הורד אחוז הזיהומים בסטפילוקוקוס אארוס ב 60% . לעומת קבוצת ביקורת שטופלה בפלצבו. מחקר אחר שבדק סך זיהומים בניתוחים נקיים יחסית(Clean contaminated) השווה בין חיטוי השדה הניתוחי לפני הניתוח בכלורהקסידין אלכוהול לעומת פוביודין יוד. המטופלים בכלורהקסידין סבלו ב 40% פחות זיהומים לעומת פוביודיון יוד.

כלורהקסידין נמצא גם יעיל יותר בצמצום הזיהומים כולל MRSA (סטפילוקוקס אאורוס עמיד למטיצילין) ו VRE (אנטר וקוקי עמידים לוונקומיצין) ביחידות טיפול נמרץ. מוערך כי כלורהקסידין מצמצם את סך הזיהומים הקשורים בניתוח בכ 40% וזיהומים בהם מעורב סטפילוקוקס אאורוס ב 50%.

העורך מציע לכלול בבדיקה הטרום ניתוחית לנשאות סטפילוקוקוס אאורוס, את כל המטופלים המועמדים לניתוחים בהם מוכנסים גופים זרים לגוף המטופל, כולל החלפת מפרקים או שימוש במשתלים מסוגים שונים באורטופדיה.

לסיכום: לחיטוי טרום ניתוחי של שדה הניתוח (Scrub) מומלץ כלורהקסידין אלכוהול. למטופלים בהם מתוכנן שימוש במשתלים אורטופדים שונים וכן למטופלים מוחלשי חיסון מומלץ לבצע בדיקה לנשאות ס”א ולנשאים מומלץ טיפול מוקדם במשחת מופיריצין לנחיריים ורחצה בכלורהקסידין משך 5 ימים לפני הניתוח.

Wenzwl RP. Minimizing surgical site infections, N Engl J Med 362;1:75-77

הערות העורך

סקירה נוספת המחזקת את העדיפות של הכלורהקסידין (ספטל סקרב) על הפוביודין. ניתן כמובן להחיל מסקנה זו גם על פעולות קטנות במרפאה כגון הזרקות למפרקים.

הנתונים לגבי הדברה של סטפילוקוקוס אאורוס מנחירי האף של הנשאים ובכך הפחת מספר הזיהומים במחולל זה חשובים ביותר. מדובר בהליך פשוט וזול יחסית, שניתן כמובן לביצוע בקהילה טרום הניתוח ועשוי לצמצם מימדי תחלואה קשה ביותר כזיהום בפצע ניתוחי בהחלפות מפרקים.    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן