שכיחות זיהומים של מאגר חדרי בטיפול בהידרוצפלוס לאחר IVH / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מאז 1992, תינוקות עם PHVD (posthaemorrhagic ventricular dilatation) מתקדם טופלו בפגיות, בבית החולים לילדים Wilhelmina בהולנד בעזרת מאגר חדרי (ventricular reservoir הכנסת קתטר לחדר המוח בכדי למשוך CSF). מטרת מחקר פרוספקטיבי זה הייתה לבדוק את שכיחות הזיהום עקב שימוש בפרוצדורה פולשנית זו.

בין ינואר 1992 ודצמבר 2003, 76 פגים, טופלו במאגר חדרי. התינוקות, שאושפזו במהלך שתי תקופות עוקבות, נכללו במחקר. קבוצה אחת כללה תינוקות, שאושפזו במהלך 1992-1997 (26 תינוקות), וקבוצה שנייה כללה תינוקות, שאושפזו בין השנים 1998-2003 (50 תינוקות). מאפיינים קליניים ומספר של דקירות של המאגר הוערכו. השכיחות של סיבוכים במהלך הזמן גם כן הוערכה, תוך מיקוד על קיום של זיהום במאגר.

תוצאות המחקר מראות כי מספר הדקירות לא השתנה במהלך שתי התקופות הנ”ל. לעומת זאת, זיהום היה משמעותית פחות נפוץ במהלך התקופה השנייה (4% (2/50) v 19.2% (5/26), p = 0.029).

לסיכום, שימוש במאגר חדרי הינו טיפול בטוח בכדי לוודא הסרה מתאימה של CSF בתינוקות, שנולדו טרם המועד עם PHVD. בידיים מנוסות, השכיחות של הזיהום של מאגר חדרי או של סיבוכים משמעותיים נשארה בגדר הגבולות המקובלים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2007;92:F41-F43

הערות עורך:

השימוש במאגר חדרי (reservoir) בטיפול ב-PVHD הפך להיות נפוץ יותר ויותר. נראה כי לפחות בהולנד הצליחו להוריד את שכיחות הזיהומים ל-4%. זוהי טיפול שניתן לתיתו בפגיה, ובידיים המיומנות יכול להיות טיפול בטוח ע”מ למנוע נזק נוסף.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן