מונחים סטטיסטיים בעברית, מובהקות או משמעות ?

פעמים רבות אנו יכולים לשמוע מרצה המציג נתונים ממחקר כלשהו כשהוא אומר משהו כמו: “…מצאנו אמנם ירידה של 30% בתחלואה בקבוצה שקיבלה טיפול פעיל לעומת 5% בלבד בקבוצת הביקורת אך הנתון לא היה משמעותי…” קצת מבלבל, לא ? 30% לעומת 5% נראה דווקא מאוד משמעותי ! כוננת המרצה  במקרה זה הייתה כמובן שההבדל בתוצאות בין הקבוצות לא היה “מובהק סטטיסטי”.

שורש הבעיה תמצא בתרגום מאנגלית. באנגלית המונח של מובהקות סטטיסטית הוא statistically significant והמילה significant פירושה בעברית גם משמעות וגם מובהקות. בטעות, רבים מתרגמים את המונח statistically significantכ”משמעותי סטטיסטי” ולעיתים אף מסתפקים כ”משמעותי”.

כדאי לזכור אפוא שנתונים יכולים להיות מצד אחד משמעותיים, ואפילו מאוד משמעותיים ועדיין לא מובהקים סטטיסטית. כפי שאמר לנו בראיון לג’ורנאל פרופ’ אורי גולדבורט, המלמד שיטות מחקר באוניברסיטת  ת”א ועוסק בעצמו במחקר שנים רבות “המובהקות הסטטיסטית אינה אחת מעשרת הדיברות. כשאלוהים נתן לנו את עשרת הדיברות הוא לא כלל בתוך זה ש-p צריך להיות קטן מ-0.05 …” .

הבה נבהיר את כוונתו: “מובהקות סטטיסטית” היא למעשה נוסחא מתמטית הבוחנת ומחשבת את מידת הוודאות לפער בין תוצאות של שתי קבוצות או יותר שנבדקו במחקר. למשל ירידה ממוצעת בלחץ דם ב-20%  בטיפול מסוים בקבוצה אחת בהשוואה לירידה של 5% בלבד בטיפול אחר, בקבוצה שנייה, תחשב כמובהקת סטטיסטית אם הסיכוי לשגיאה (מה שמוגדר בספרות כ-p)  המחושב על בסיס סטיית התקן של התוצאות בשתי הקבוצות יהיה נמוך מ-5% . צריך לזכור ש-p מושפע מאוד גם מגודל קבוצת המחקר. ככל שמספר המשתתפים במחקר קטן יותר ה-p צפוי להיות גבוה יותר, כלומר, המובהקות תהיה נמוכה יותר.

לסיכום, כדאי ומומלץ להבחין בין שני מושגים מבלבלים אלה:

נתונים מסוימים יכולים להיות מאוד משמעותיים ויש בהחלט מקום לקחתם בחשבון, גם אם הממצא שהתקבל במחקר לא היה מובהק סטטיסטי. נכון הוא שככל שהמובהקות הסטטיסטית טובה יותר, הערך של הנתונים גדול וחשוב יותר, והביטחון שלנו בעשיית שימוש במידע רב יותר. אבל אין זה אומר שנתונים מחקריים שלא השיגו מובהקות סטטיסטית יש לדחות על הסף. נזכיר לכולם בהקשר זה את פרשת צוללני השייטת בקישון. הבדיקה הראשונה שנערכה ע”י המומחים מצאה אמנם שהסיכון לסרטן בקרב אנשי הקומנדו שצללו בקישון היה גבוה יותר מקבוצת ביקורת בני אותה גיל ושכבה. אבל, הפער לא היה מובהק סטטיסטי. ה-p , אותו p מפורסם שהתקבל היה רק 0.06 ולכן ההמלצה הראשונית הייתה לדחות את טענת אנשי השייטת..בסיכומו של דבר, לאחר שהוסבר ונטען שהמובהקות הסטטיסטית אינה מספקת בעיקר בגלל קבוצת המדגם הקטנה מידי, החליט משרד הביטחון לדחות את המלצות הסטטיסטיקאים ולקחת אחריות על הנזקים הקשים שנגרמו ללוחמי השייטת. זה אולי לא היה מובהק, אך היה מאוד משמעותי ללוחמים אלה שודאי זכאים להכרת הטובה של כולנו…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן