כיצד ניתן למנוע necrotizing enterocolitis בפגים? / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

ממחקר חדש עולה, כי שימוש ב- indomethacin וטיפול מוקדם ב-dexamethasone מעלים סיכון ל- necrotizing enterocolitis, ואילו פרוטוקול הזנה מיוחד עשוי למנוע את הסיבוך ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד.

במסגרת המחקר, סקרו החוקרים נתונים אודות 1239 תינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (501-1500 גרם), ואושפזו ביחידתם במהלך תקופה של 20 שנה (1985-2005). הנתונים כללו משתנים דמוגרפיים, התפתחות necrotizing enterocolitis או פרפורציית מעי, שימוש בפרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך וטיפול ב- indomethacin. הנתונים הושוו לבסוף לנתוני ה- Vermont Oxford Network מארבע השנים האחרונות.

במשך 20 שנה, 1158 תינוקות קיבלו פרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך (קבוצה 1), ואילו 81 תינוקות קיבלו שינוי במשטר התזונה, טיפול ב- indomethacin, או טיפול מוקדם ב- dexamethasone (קבוצה 2).

נמצא, כי שיעור ה- necrotizing enterocolitisבקבוצה 1 שעמד על 0.4% היה נמוך משמעותית מזה של קבוצה 2 (6%). גם בהשוואה ל-Vermont Oxford Network, הראתה קבוצה 1 שיעורים נמוכים יותר של necrotizing enterocolitis (0.4% לעומת 5.9%),necrotizing enterocolitis ניתוחי (0.4% לעומת 3.1%), ופרפורציית מעי (0.35% לעומת 2.2%).

לסיכום, תוצאות המחקר מציעות, כי פרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך והימנעות משימוש ב- indomethacin וטיפול מוקדם ב- dexamethasoneתורמים למניעת necrotizing enterocolitis.

PEDIATRICS  2007, 119: 164-170

הערות עורך:

כל כך הרבה מילים נשפכו על נסיונות למנוע NEC בפגים. מחקרים רבים יותר, וטובים יותר מבחינה מתודולוגית הראו שאין כל קשר בין “האכלה מהירה” ל”האכלה איטית” לגבי התפתחות NEC, לכן איני סמוך ובטוח לגבי מסקנות החוקרים. כמו-כן נראה לי כי הקשר בין סטרואידים ואינדומטצין הינו יותר לפרפורציית מעי ולא ל-NEC. כמו-כן כיום חלה ירידה הדרגתית בשיעורי ה-NEC ללא קשר לפרוטוקול ההזנה, בשל שיפור כללי בטיפול ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לכן, הנני ספקן ביותר לגבי המסקנות אליהן הגיעו החוקרים במחקר זה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן