השוואה בין הנשמה מלאכותית מבוקרת נפח והנשמה מבוקרת לחץ ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד/מאת ד”ר ברזילי

מחקר חדש נועד להשוות את יעילות ובטיחות הנשמה מלאכותית מבוקרת נפח (Volume Controlled VentilationVC) עם הנשמה מלאכותית מוגבלת לחץ (Time-Cycled Pressure Limited Ventilation TCPL), ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, עם RDS (Respiratory Distress Syndrome).

במחקר נללו יילודים במשקל לידה של 600-1500 גרם, בגיל הריון של 24-31 שבועות, שאובחנו עם RDS. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בהנשמה מסוג VC, או TCPL, וטופלו לפי הפרוטוקול הסטנדרטי. החוקרים השוו בין שתי השיטות בכדי לקבוע את הזמן הדרוש להשגת קריטריון הצלחה שהוגדר מראש, על בסיס מפל לחץ של חמצן קטן מ-100 מ”מ כספית בין אלבאולי ועורק, או לחץ ממוצע של פחות מ-8 ס”מ מים בדרכי האויר. מדדים משניים כללו את שיעורי התמותה, משך הנשמה מלאכותית וסיבוכים הקשורים בהנשמה.

מהתוצאות עולה כי משך הזמן הממוצע עד להשגת הקריטריון שנקבע להגדרת הצלחת טיפול, עמד על 23 שעות בקבוצת מטופלי VC, לעומת 33 שעות תחת טיפול TCPL (p=0.15). ההבדל היה בולט עוד יותר בתינוקות במשקל לידה הנמוך מ-1000 גרם (21 לעומת 58 שעות, p=0.03). משך ההנשמה הממוצע בקבוצת VC עמד על 255 שעות, לעומת 327 שעות בקבוצת TCPL (p=0.60). נרשמו 5 מקרי תמותה בקבוצת VC, ו-10 מקרים בקבוצת TCPL (p=0.10). שכיחות סיבוכים אחרים היתה דומה בין הקבוצות.

לסיכום, הנשמה מבוקרת-נפח הינה טיפול יעיל ובטוח ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, ונראה כי עדיפה על הנשמה TCPL, בעיקר ביילודים קטנים יותר.

The Journal of Pediatrics- 2006 09 (Vol. 149, Issue 3)

הערות עורך:

ברפואת טיפול נמרץ, ישנם טיפולים שהחלו בפגים ולאט-לאט חילחלו לטיפול בילדים ובהמשך למבוגרים, וישנם טיפולים הפוכים: טיפולים שהחלו בפגים ועברו למבוגרים. הנשמה בנפח הינה דוגמא לסוג הראשון. אינני בטוח שהיא אכן יעילה יותר מהנשמה בלחץ בפגים, אך ודאי שהן הנאונטולוגים והן הפגים יכולים להנות מיתרונותיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן