מהי רמת הסף של המוגלובין הדורשת טיפול בילודים במשקל לידה נמוך במיוחד?/מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר חדש נועד לבחון את השפעת רמת הסף של המוגלובין הדורשת טיפול על שיעורי ההישרדות והתחלואה, ביילודים במשקל לידה נמוך במיוחד (Extremely Low Birth Weight ELBW).

במחקר נכללו יילודים במשקל לידה של פחות מ-1000 גרם, שחולקו באקראי, בתוך 48 שעות מהלידה, לאלגוריתם טיפול על-פי רמת סף נמוכה של המוגלובין, או רמת סף גבוהה לטיפול. המדד העיקרי היה שיעור התמותה לפני השחרור מבית החולים, או שיעורי ההישרדות עם רטינופתיה קשה, BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), או נזק מוחי בבדיקת אולטרה-סאונד.

451 יילודים חולקו באקראי לרמת סף נמוכה (n=223), או גבוהה (n=228) של המוגלובין. הקבוצות היו דומות, עם משקל לידה ממוצע של 770 גרם, וגיל הריון של 26 שבועות. מספר קטן יותר של יילודים קיבלו עירוי אחד או יותר, בקבוצת ערך הסף הנמוך (89% לעומת 95% בקבוצת ערך הסף הגבוה, p=0.037).

שיעורי המדד העיקרי עמדו על 74% בקבוצה בסף נמוך לטיפול, ו-69.7% בקבוצה בסף גבוה לטיפול (p=0.25, הבדל סיכונים של 2.7%, 95% CI = 3.7-9.2%). לא נרשמו הבדלים בעלי חשיבות סטטיסטית במדדים המשניים, בין הקבוצות.

לסיכום, ביילודים במשקל לידה נמוך במיוחד, שמירה על רמת המגולובין גבוהה יותר מעלה את שיעורי הטיפול, אך אין עדות לתועלת רבה.

The Journal of Pediatrics- 2006 09 (Vol. 149, Issue 3)

הערות עורך:

במחקר זה, לעומת מחקר אחר שבוצע באיווה, ההבדל בין רמת הסף למתן עירוי דם בין שתי הקבוצות היה נמוך, ולכן אין זה מפתיע כי אין הבדל משמעותי בין התוצאות. למרות זאת, לאחרונה מתרבים הפרסומים שבהם יש סכנה של שמירה על רמת המוגלובין נמוך יותר לגבי פגיעה התפתחותית בעתיד.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן