מונחים רפואיים בעברית, מאת פרופ’ פריאר

השבוע הגיע לידי, עלון עמותת  צליאק  לחודש יוני 2006  ובו אני למד כי הועדה למונחי רפואה באקדמיה ללשון העברית מציעה לאמץ את השם “דגנת” עבור מחלת “צליאק”, ובהטייה דגנתי ודגנתית. ההצעה דורשת עדיין את אישור מוסדות האקדמיה.

שינוי זה אינו מפתיע. השם העברי שהיה מקובל למחלת הצליאק היה “מחלת הכרסת”. עד כמה שם זה נקלט באוכלוסייה, אם בכלל, איני יודע. שם העמותה נשאר תמיד “עמותת צליאק” ובביטאוניה  הופיע בדרך כלל השם “מחלת הצליאק”. לפני מספר חודשים  התפרסם  מכתב בו טוען הכותב כי הכינוי “מחלת הכרסת”  כבר אינו  מוצדק. בשנים קודמות, בהן שהאבחנה של מחלת הכרסת התעכבה, הלוקים ברגישות לגלוטן פיתחו  כרס,  ולכן “מחלת הכרסת” התאים למחלה. היום רוב המקרים מתגלים מוקדם בגלל ערנות הרופאים. וכל מקרה של חוסר דם בלתי מוסבר, או של שלשול ממושך או של  עיכוב בגדילה, מיד זוכה בבדיקה סרולוגית לאבחון המחלה. את הכרס  האופיינית למחלת צליאק, כבר שנים לא ראינו. לפיכך השם כרסת כבר אינו במקום והתחליף המוצע עכשיו “דגנת”.

אך לא לנושא זה רציתי להקדיש את המדור ללשון העברית החודש, אלא לעמוד על מספר שמות  של שינויים פתולוגיים בעצמות השלד. באתר  האי-מד מופיע מאמר אורתופדי  ובו תרגום עברי לליקוי הידוע בלועזית  בשם “club foot  ואילו במאמר  נוסף מדובר  ב  clubbing of the fingers“. המילה  האנגלית “club” משמעותה מקל ובו התעבות בקצה אחד, בדרך כלל לשימוש כנשק בדו- קרב, או במשחק דוגמת גולף – golf club . בעברית “אלה”. לכן  “clubbing of the fingers”   מכונה “התאלות האצבעות”  ב “אלף” כמובן.

Club foot  הוא מום מלידה, כף הרגל מקוצרת ובדרך כלל פונה פנימה. השם הלטיני   talipes equino varus. האורתופד  שתרגם את המאמר השתמש בשם מקראי  במובן של club foot,  והוא “רגל קלוטה”. המונח מופיע לראשונה בספר ויקרא :” ושור ושה שרוע וקלוט לנדר לא יר?צ?ה”. אבן שושן מגדיר “קלוט” מחובר, מעורה יחד, שאינו סדוק. 

המילון של האקדמיה ללשון העברית מתרגם club foot  בשם “רגל אלה”. או “רגל בלומה” ולאור הכתוב למעלה אנחנו גם מבינים מדוע. אך נראה לי שהשם המובא אצלנו, “רגל קלוטה” בהיותו שם מקראי, יפה יותר. זאת הזדמנות גם להזכיר לכם כי במגזין הקודם דיברנו על “bow- legs  שנקראות בעברית רגליים עיקלות.

המום בכף הרגל אותו אנחנו מתארים במונח “  equinovarus” מתורגם במילון האקדמיה “כף-רגל עגלית”. הסיבה לכך לא ידועה לי, כי המילה “equino”  הלטינית משמעותה של סוס ולא של עגל.

סיים  בשני מונחים נוספים המתייחסים לכף הרגל :-

Pes cavus   בעברית  רגל קעורה

ו pes planus  או   flat foot  בעברית  רגל שטוחה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן