מה המשמעות הקלינית של hyperpyrexia ?

מה ההגדרה של המונח הלועזי ““hyperpyrexia?   האם מצב זה מהווה סימן מבשר לזיהום בקטריאלי מסוכן ? 

Hyperpyrxia מוגדר  כ”חום הגוף העולה מעל 41 מעלות”. מחקרים שדנים במצב זה בספרות הרפואית אינם מגיעים למסקנות אחידות לגבי טיב הזיהום. המאמר לפנינו שואף לבדוק באופן פרספקטיבי, האם היפרפירקסיה מצביע באופן אוטומטי על זיהום בקטריאלי והאם יש סימנים ספציפיים, המלווים את החום הגבוה  מאד,  המצביעים על האפשרות של זיהום חיידקי.

המחקר נערך בחדר מיון לילדים. כל  ילד או ילדה מתחת לגיל 18, שהובא לחדר מיון עם עלייה בחום הגוף מעל 41 מעלות נכלל במחקר. ב

נוסף לאנאמנזה ובדיקה קלינית, הוזמנו הבדיקות הבאות:-

ספירת דם.

תרבית דם.

תרביות מהלוע  לגילוי  זיהומים וירליים.

בתקופת המחקר ביקרו בחדר מיון 131000 ילדים ונוער. ביניהם 103 ילדים לקו בחום מעל 41 מעלות. ב 20 ילדים נמצא זיהום חיידקי רציני.  

אצל 20 ילדים נוספים הוכח שהם חלו בזיהום וירלי פעיל.  הסימנים הקליניים שהצביעו בכוון מחלה וירלית  היו הפרשה מן האף. מנגד, שלשול הייתה תופעה  אופיינית לזיהום חיידקי.

מבין הנתונים שנלקחו בחשבון ולא היה להם שום ערך באבחנה המבדלת היו גיל החולה, דרגת החום  וספירת דם לבנה.

מניתוח התוצאות מסיקים החוקרים כי חום גבוה מאד  לא יכול להוות אבחנה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית וכן אין סימנים קליניים מהסימנים שנבדקו, העוזרים באבחנה המבדלת.

הערת העורך

שתי תצפיות  חשובות במחקר זה:-

חום גבוהה מאד, אינו סימן מובהק של מחלה בקטריאלית, אלא מופיע בצורה שווה במחלה וירלית ובמחלה בקאריאלית.

ספירה לבנה ומבדלת אינה מבדילה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית. כדי להפיק מידע אבחנתי, רצוי לפחות להזמין גם שקיעת הדם. אם הספירה והשקיעה גם יחד גבוהים, אז הסיכוי שמדובר במחלה חיידקים גבוה יותר.

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   מחודש יולי 2006

                  

Prospective evaluation of the risk serious bacterial infection un children who present to the Emergency Department with hyperpyrexia

Trautner BW, Caviness AC, Gerlacher G et al

Pediatrics   2006;118:34-40 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן