כ  50% תינוקות הלוקים ב BPD יזדקקו לאשפוז חוזר בשלושת השנים הראשונות לחייהם. כאשר תינוקות אלה נדבקים במחלות רספירטוריות, עצמת מחלתם קשה מאשר בתינוקות ללא BPD. הסיבה לכך היא שרזרבות רספירטוריות  של תינוקות עם  BPD קטנות  ובשל כך הם נוטים יותר לפתח אי ספיקה ריאתית.

BPD, היא מחלה ההולכת ומשתפרת עם הגיל, וחשוב להדגיש עובדה מעודדת זו בשיחה עם ההורים. עם הזמן הריאות גדלות ועוברות תהליך של  remodeling או עיצוב מחדש. תפקוד הריאות הולך ומשתפר ורוב התינוקות  שלקו ב  BPD נגמלים מקבלת חמצן עוד לפני הגיעם לגיל שנתיים. במרוצת הזמן החולים מסוגלים לעסוק בפעילות גופנית רגילה אם כי הפרעות קלות בתפקוד הריאות נשארות. מצב הריאות במבוגרים שלקו בBPD טרם הוגדר.  כפי שנראה, תמורות רבות מתרחשות בטיפול ב  BPD כעת ועד שנגיע לטיפול מוסכם ואחיד, לא נוכל להסיק מסקנות משמעותיות ממעקב  אחר החולים.    

אחת הבעיות העיקריות  בחולי BPD היא העיכוב בהתפתחות הפסיכומוטורית שמתלווה לעיתים קרובות לתסמונת. בהשוואה לקבוצת תינוקות במשקל דומה אך ללא ,BPD  תינוקות הלוקים ב BPD נמצאים בסיכון גבוה לשיתוק מוחין ולעיכוב בתפקוד קוגניטיבי ומוטורי. באיזו מידה הסטרואידים אחראים לעיכוב בהתפתחות, אם בכלל,  טרם ידוע.

כיצד אפשר למנוע הופעה של BPD ? מתן סטרואידים לאמהות בסיכון ללידה מוקדמת, מצמצם ב 50% את הסיכון לפתח מצוקה נשימתית ולמוות לאחר הלידה אך לא  מצמצם את היארעות מחלת ה  BPD. גם הטיפול  בסורפקטנט מונע מקרי מוות מ BPD   אך אינו מצמצם את מספר החולים במחלה. כרגע טרם נמצא דרך למנוע הופעה של BPD.

מהי שיטת ההנשמה העדיפה במקרים של BPD ?

מנחים אותנו  שלוש עקרונות חשובים:-

דאגה שנפח האוויר ה tidal volume ––  בהנשמה  יהיה נמוך כמה שאפשר, כדי למנוע נזק לריאות מלחץ אוויר גבוה מדי  – barotraumas, שנית, לדאוג לכך שריכוז החמצן  יהיה נמוך כדי למנוע את ההשפעה הרעלנית של  חמצן. שלישית, לתת טיפול פחות אגרסיבי  כלומר מתן חמצן בלחץ חיובי continuous positive pressure  respiration  – במקום אינטובציה והנשמה מלאכותית. הטיפול  השמרני יותר, מזיק פחות לדרכי הנשימה ומונע נזק לריאות.

רצוי להימנע מעודף נוזלים בימים הראשונים לחיים, ואם הductus arteriosus פתוח, יש לנקוט צעדים  לעודד סגירתו.

בשלב זה המחברים דנים בסיבות בעד ונגד טיפול בסטרואידים לתינוק:-.                    

בעד:- סטרואידים מדכאים את התגובה הדלקתית בריאות, ומשפרים את תפקודי הריאה.

נגד:-  החשש שטיפול בסטרואידים מעכב את ההתפתחות הפסיכומוטורית לטווח ארוך וגם מעלה הסיכון לעלייה בלחץ הדם, בסוכר בדם, וגורם להיפרטרופיה בשריר הלב. בסיכום- מקובל היום לתת סטרואידים, אך המינון הנכון והזמן המיטבי למתן טיפול זה טרם הוגדרו.

לאחרונה נעשו ניסיונות לתת אינהלציה של אנזימים אנטי אוקסידנטיים בזליפה לתוך דרכי הנשימה. אנזים אחד  שעבר ניסוי קליני הוא החומר copper zinc superoxide dismutase.  מחקר נוסף מדווח שטיפול באנזימים אנטי-אוקסידנטים שניתן לפגים בסיכון לפתחBPD   מנע מחלות רספירטוריות בגיל שנה. ממצא זה מצביע על כך, שמתן אנזים זה, יעיל למניעת נזק לריאות לטווח ארוך. לאור תצפית זו, הועלה הרעיון לתת אנטי-אוקסידנטים לאם בעת ההיריון, בתקווה שטיפול  זה יחזק את ההגנה האנטי-אוקסידנטית בגוף, ויפחית את מספר הלידות לפני המועד. בינתיים התברר כבר, שמתן הויטמינים האנטי-אוקסידנטיים C  ו E  לאם בעת ההיריון מצמצם  את ההיארעות של רעלת הריון.

בסיכום,  הטיפול ב BPD עדיין במצב דינמי ושיטות חדשות נמצאות בשלבים שונים של ניסוי.

אנו תקווה שבשנים הבאות הפרוגנוזה של מחלה זו תלך ותשתפר.

המאמר הופיע בעיתון Lancet  מיום 29 לחודש אפריל 2006