השפעות תנוחות השכיבה על השינה, הפסקות נשימה והתעוררות בפגים – מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

פגים נמצאים בסיכון מוגבר למוות עריסה (SIDS), בעיקר כאשר שוכבים על הבטן.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשערה שפגים עם או בלי BPD ישנו זמן ארוך יותר ויחוו פחות התעוררות ויותר אפניאה מרכזית כאשר הם ישנים על הבטן.

המחקר היה פרוספקטיבי תצפיתי ב- NICU במרכז שלישוני.

24 תינוקות שנולדו בגיל הריון ממוצע של 27 שבועות עברו תקופת מעקב של כ- 10 שבועות.

הקלטות polysomnographic ווידאו של אא”ג בשני ערוצים, 2 ערוצים של אלקטרו-אקולוגרם, זרימת האוויר דרך האף, תנועות החזה וקיר הבטן, תנועות הגפיים, אק”ג וסטורציית חמצן נבדקו במצב שכיבה על הבטן והגב במשך 3 שעות בכל תנוחה.

משך השינה, יעילות השינה ומספר וסוגי הפסקות הנשימה וההתעוררות נרשמו.

בסה”כ, במצב שכיבה על הבטן, התינוקות ישנו זמן רב יותר ובאופן יעיל יותר והיו להם יותר הפסקות נשימה, אך פחות הפסקות נשימה חסימתיות.

התינוקות התעוררו יותר פעמים בשעה כאשר שכבו על הגב.

הממצאים היו דומים עבור תינוקות עם BPD.

לסיכום, לאור הממצאים יש להמליץ על שינה בשכיבה על הגב לאחר שחרור פגים מיחידה לטיפול נמרץ.

הערות עורך:

מחקר זה מאשר את ההנחה הרווחת שלמרות שמומלץ להשכיב פגים על בטנם כאשר הם שוהים בפגיה, הרי שבעת שחרורם (כאשר הם כבר קרובים למועד), ההמלצה להשכיבם על הגב. יתכן כי בשעה שהם שוהים על הבטן הם ישנים שינה עמוקה יותר ולא יתעוררו כאשר יש אפניאה, והפוך בשינה על הגב. מסיבות התפתחותיות, יש להמליץ להורים להשכיב את הילודים על הבטן כאשר הם ערים ופעילים.



Effect of Prone and Supine Position on Sleep, Apneas, and Arousal in Preterm Infants

PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 101-107 (doi:10.1542/peds.2005-1873)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן