לאחר אספיקציה בלידה, ניבוי איזה מהתינוקות יפתח אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית משמעותית ופרכוסים הוא משימה בלתי פשוטה.
נעשה שימוש בסימנים מזהים כדי לזהות פרכוסים ביילודים עם הצלחה משתנה: ניקוד “3 הסטרייקים” המורכב מ- Apgar נמוך מ- 5 ב- 5 דקות, pH <7.00 והצורך בצנרור צויינו כבעלי ערך נבואי חיובי של 80%.
במחקר הנוכחי נבחן האם הערכים הנבואיים של מרקרים אלו יעלו אם ניטור אלקטרו-אנצפלו-גרפי מוקדם ממושך יאפשר לזהות במדויק את כל הפרכוסים הניאונטאלים ולדרג את האנצפלופתיה.
גוייסו תינוקות שעברו אספיקציה בלידה. הותחל בווידאו אלקטרו-אנצפלו-גרפי ממושך מייד לאחר הלידה שנמשך 24-72 שעות.
נבחנו היכולת של סמני הסיכון הגבוה לאתר פרכוסים אלקטרו-אנצפלו-גרפים, פעילות רקע אלקטרו-אנצפלו-גרפית ודירוג Sarnat.
49 תינוקות היו מתאימים לאנאליזה. פרכוסים אלקטרו-גרפים התרחשו ב- 11 מהם.
אנצפלופתיה דורגה ע”י ניקוד Sarnat (6 חמור, 18 מתון, 25 קל) וממצאי האלקטרו-אנצפלו-גרפיה (4 בלתי פעיל, 4 אבנורמאליות חמורות, 16 אבנורמאליות מתונות, 25 נורמאלי/אבנורמאליות קלה).
לניקוד Apgar נמוך מ- 5 ב- 5 דקות,ל- pH <7.00 ולצורך בצנרור היו ערכי ניבוי חיוביים של 18%, 16% ו- 21%.
שילוב ערכים אלו נתן ערך של 25%.
הערות עורך:
עדיין רב הנסתר על הנגלה בפרכוסי ילוד לאחר אספיקציה בלידה. אנו רואים שלמדדים קליניים כמו ציון אפגר נמוך, pH נמוך או הצורך בהנשמה אינם מספיק רגישים ע”מ להעריך או לנבא למי מבין הילודים יהיו פרכוסים בתקוםה הנאונטלית. דבר המדגיש יותר את הצורך בניטור EEG לאחר הלידה ע”מ לאבחן את הפרכוסים, מאחר ונראה גם שאנו מטפלים בהרבה ילדים שנראה לנו קלינית כי פרכסו וללא הוכחה אמיתית לכך. לעיתים אנו דנים אותם לטיפול ממושך כאשר יעילותו מוטלת בספק.
Prediction of Seizures in Asphyxiated Neonates: Correlation With Continuous Video-Electroencephalographic Monitoring
PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 41-46 (doi:10.1542/peds.2005-1524)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!