Fentanyl ו- Mivacurium מקלים על אינטובציה ביילודים/ מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

אינטובציה בתינוקות מכאיבה וגורמת לירידה בתפקוד הפיזיולוגי של הגוף.

מתן תרופות מסוימות לפני הפרוצדורה מפחיתות את ההשפעות הללו, אך טרם נקבע מהו הטיפול האופטימאלי לכך.

לשם כך, נאספו נתונים על ביצוע אינטובציות ביחידה לטיפול נמרץ של יילודים במשך תקופה של חצי שנה. הנבדקים קיבלו 20 µg/kg אטרופין ו- 200 µg/kg mivacurium הבא אחרי 5 µg/kg fentanyl.

33 מטופלים נבחרו לצנרור בתקופת זמן זו. מתן סורפקטנט היה הסיבה הנפוצה.

ל- 22 מהתינוקות (במשקל ממוצע של 1,360 גר’, לידה בשבוע 29, בממוצע, של ההיריון וזמן הצנרור היה 33 שעות לאחר הלידה, בממוצע) הוחדר הטובוס בניסיון הראשון, בזמן ממוצע של 60 שניות.

ב- 18 מהמקרים, בוצעו הצנרורים ע”י מתמחים ללא ניסיון קודם של הצלחת הפרוצדורה.

הרפיית השרירים התרחשה לאחר 94 שניות והזמן לחזרה לפעילות ספונטאנית היה 937 שניות.

לסיכום, ניתן לתת אנלגזיה יעילה ובכך לבצע צנרור עם דה-סטורציה קצרה, אפילו במקרים שהפרוצדורה מבוצעת בידי סגל זוטר בפעם הראשונה.

בדיווח הראשון על mivacurium עבור אינטובציה בתינוקות שזה עתה נולדו, הנשמה יעילה ע”י מסיכה הושגה בקלות בזמן הרפיית השרירים.

 לאבסטרקט

הערות עורך:

מוזר הדבר שאף לצוות הבכיר לקח בממוצע 60 שניות ע”מ לבצע אינטובציה. להזכירכם המלצות ה-NRP עומדות על 20 שניות לנסיון, האם זה ריאלי?

לדעתי, יש מקום לשקול סדציה לפני אינטובציה בעיקר בתינוקות הגדולים יותר המתנגדים להנשמה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן