ראיון בלעדי מיוחד עם פרופ’ שני, יו”ר ועדת הסל המתמודד מול הטענות המופנות לועדה שברשותו /מראיין בועז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

בין החלטת הממשלה להקדים את סל 2007 ל-2006, ולאחר שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ולקראת הדיונים הקרובים של הועדה – יצאנו לשוחח עם פרופ’ שני, ואולי אף להתעמת עמו באשר לאופן עבודתה והרכבה של ועדת סל הבריאות שהוא עומד ברשותה.

להאזנה וצפייה בראיון – נא להקליק כאן.

כמה דברי פרשנות לתשובותיו של פרופ שני כפי שנאמרו בראיון:

על אופן קבלת ההחלטות בועדה ושיטת התעדוף – האסכולה הקיימת בועדה היא של חלוקת התקציב בין ההתמחויות השונות וקבלת הדירוג הפנימי של כל איגוד נוקב באשר לתרופות ולטכנולוגיות “שלו”.  אפשר כמובן להבין את הגישה הזו שבמידה מסויימת רוצה ליצור חלוקה שווה והוגנת בין חולים במחלות שונות, אך יש בה לדעתי כמה בעיות קשות.


  • אם המטרה היא להכניס לסל את התרופות עם העלות/תועלת הטובה ביותר – לא זו הדרך. אם התרופה שדורגה ע”י הקרדיולוגים כמס’ 4 היא עדיין בעדיפות (מבחינת עלות/תועלת) על תרופה מס’ 1 של הדרמטולוגים או האונקולוגים אז היא לא תכנס כי הוחלט להכניס את ה-3 התרופות הראשונות שכל איגוד הציע ?


  • האופן שבו כל איגוד מדרג אינו ברור גם. זה צריך להיות כן לפי עלות/תועלת, אך יש לנו “חשד” כבד שלא כך הדבר אלא מה שתופס יותר זה ה”חשיבות”, “פריצת הדרך” “הצלת חיים” שלעיתים אין בין הביטויים הללו לבין היעילות במונחי עלות/תועלת של התרופה דבר וחצי דבר. העובדה שהעולם האונקולוגי מתלהב מאוד מהרצפטין (ובצדק מבחינה רפואית) ומדרג אותה כתרופה החשובה ביותר, עדיין אין זה אומר שבמונחי עלות לשנת חיים זו התרופה ה”נכונה” ביותר. פעם היו אומרים שאסור לתת לגנרלים לנהל מדיניות לאומית (לא שזה עזר לנו…) – יכול להיות שצריך גם לאמר שאסור לתת לרופאים (עם כל הכבוד, וודאי שיש…) לבצע תעדוף שצריך לקחת בחשבון עלות/תועלת, או לחילופין לבקש את הדירוג שלהם על רקע נתוני/הערכות העלות/תועלת.


  • הטענה שאין QUALY לכל התרופות אינה תשובה מלאה. אם הועדה תדרוש מכל מגישי הבקשות להציג את הנתונים הללו – הנתונים יהיו זמינים. נכון שהם עלולים להיות מאוד בעיתיים – אך בין מדד כמותי שניתן לדון ולהתייחס אליו, ובין דירוג לא ברור וכמותי של רופאים מהתמחויות שונות, עדיף לדעתי להשתמש, עם כל ההסתייגויות והמגבלות במדד העלות/QUALY .


  • לעיוות שהוצג בשאלה באשר למחיר ההרצפטין לא ניתנה למעשה תשובה, מלבד הסכמה שמדובר בבעיה קשה…למיטב שפיטתי לועדת הסל, ובודאי לחלק מחבריה (ובעיקר הקופות) יש וצריך בהחלט מה לאמר בסוגייה זו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על הכללת ההרצפטין בסל באינדיקציה זו. לפחות מגיע למדינה שהמחיר שנקבע לתרופה לפני כמעט עשר שנים יעודכן חדות כלפי מטה בעקבות הרחבה כל כך משמעותית של שימוש בתרופה חשובה זו. 
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    מקור: Journal of Clinical Medicine
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|14/09/2025

    אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|02/09/2025

    המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן