טיפול בהפסקות נשימה בשינה בקרב פגים באמצעות קפאין ((NEJM/ מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה ב-NEJM מעידות על השפעה מטיבה של טיפול בהפסקות נשימה בשינה בקרב פגים באמצעות מתן קפאין.

methylxanthines מפחיתים את תדירות מקרי הפסקות הנשימה בשינה בקרב פגים ואת הצורך בהנשמה מלאכותית במהלך שבעת הימים הראשונים לטיפול. אולם, לא ידוע האם לשימוש ב- methylxanthinesיתרונות נוספים, לטווח הקצר ולטווח הארוך, הקשורים לסיכונים המופיעים בקרב ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד.

במחקר זה נכללו 2006 ילודים שנולדו במשקל של 500-1250 גרם. במהלך 10 הימים הראשונים לחייהם חולקו הנבדקים באקראי לקבלת קפאין או פלצבו, עד שנעלם הצורך במתן טיפול בשל הפסקות נשימה בשינה בפגים. החוקרים בחנו את התוצאות קצרות הטווח לפני השחרור הראשון של הילודים מבית החולים.

350 (36%) מתוך 963 הילודים שקיבלו קפאין ושנותרו בחייהם בגיל הריון של 36 שבועות קיבלו תוספת חמצן, כמו גם 447 (47%) מתוך 954 הילודים שקיבלו פלצבו (ערך OR מותאם של 0.63; עם 95%CI, 0.52-0.76; ערך P<0.001). השימוש בתמיכה ב-CPAP הופסק שבוע מוקדם יותר בקבוצת הילודים שטופלו באמצעות קפאין (גיל הריון חציוני של 31.0 שבועות; טווח בין-רבעוני של 29.4-33.0), בהשוואה לילודים בקבוצת הפלצבו (גיל הריון חציוני של 32.0 שבועות; טווח בין-רבעוני של 30.3-34.0; ערך P<0.001).

קפאין הקטין זמנית את העליה במשקל הגוף. ההבדל הממוצע בשיעור העליה במשקל בין הקבוצה שקיבלה קפאין והקבוצה שקיבלה פלצבו היה מירבי לאחר שבועיים (הבדל במשקל של 23 גרם; עם 95%CI, 32-13; ערך P<0.001). שיעורי התמותה, ההופעה של סימנים אולטרא-סונוגרפיים של פגיעה מוחית, ומצב של necrotizing enterocolitis לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסיקים כי טיפול בהפסקות נשימה בשינה בקרב פגים באמצעות קפאין מפחית את שיעור מקרי ה-BPD בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד.

Caffeine Therapy for Apnea of Prematurity, Barbara Schmidt NEJM Volume 354:2112-2121

הערות עורך:

זהו מחקר חשוב ביותר. אחד הדברים המעניינים במחקר הזה הינו כפי שנאמר על שאול: הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה. במחקר הרב- מרכזי הזה (כולל 3 מרכזים מישראל) החוקרים לא ציפו לראות ירידה בשכיחות ה-BPD בפגים המטופלים בקפאין. לכן, נראה כי ממצא זה אמיתי. ניתן לייחס את ירידה בשכיחות ה-BPD לתכונות האנטיאינפלמטוריות של המתיל-קסנטינים (כפי שדר’ היימן טוען מזה שנים), ולכן ייתכן ויש לשקול טיפול מונע במתיל-קסנטינים בכל הפגים, ולאו דווקא לטיפול באפניאות של פגות. ייתכן ויש מקום אף לטפל בפגים מונשמים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן